התלמיד יבין את המושג "לפנים משורת הדין" בניגוד ל"דין תורה"
(עמידה דווקנית על החוק), ויכיר את הפרשנות לחורבן המציגה את הצדקנות והעקשנות
המשפטית כגורם הרסני לחברה.
חג שבועות, חג מתן תורה, ממוקד במעמד הר סיני ובחוויה העמוקה שהוא חרט בלבבות בניישראל לדורות. חוויה של חיבור ל-ה' מתוך אהבה, דרך הלב. במקביל לחווית החיבור ל-ה', מודגשת ביהדות גם חווית ״קבלת עול מצוות"
בכל חתונה אנו מזכירים את ירושלים. רגע לפני שהחתן שובר את הכוס הוא אומר את הפסוק:"אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני. תדבק לשוני לחיקי אם לא אזכרכי, אם לא אעלה את ירושלים על ראש שמחתי".
השיעור לוקח שני אתוסים מרכזיים הקשורים לל"ג בעומר ומנגיד אותם זה לזה. הסיפור של בר כוכבא -מודל של פעולה, אקטיביות וגבורה מעשית. מול הסיפור של רשב"י: מודל של התכנסות, שקט ובניית עוצמה פנימית
המנון "התקווה" מושר לעיתים קרובות מתוך הרגל, ללא תשומת לב למשמעות העמוקה של מילותיו. שיעור זה נועד להפוך את ההמנון מטקסט היסטורי ל"מפת דרכים" זהותית ואקטואלית. דרך חקר בקבוצות, התלמידים יגלו כיצד ההמנון מקפל בתוכו ערכים ומוסר
אנו נמצאים בעיצומה של מלחמת שאגת הארי. בעוד חיילנו נלחמים באומץ בחזית באיראן, ישראל מותקפת באופן יומיומי והלימודים מתקיימים ממרחק. תלמידנו מוצאים את עצמם בבתיהם, ללא שגרה קבועה, עם שיעורים מרחוק בלבד.
הבחירה בירושלים כעיר בירה – הן של דוד המלך, הן של דוד בן גוריון – אינה
מובנת מאליה ונולדה מהעדפה של ערך ממלכתי על פני שיקולים כלכליים או ביטחוניים
יום גוש קטיף במערכת החינוך נקבע לכ"ב בשבט, יום העלייה לקרקע של ראשון היישובים בגוש – נצר חזני. בפעולה זו נעמוד על חשיבותו של הזיכרון, כיצד מעצבים אותו וכיצד מנחילים אותו לדורות הבאים.
ריכזנו ועיצבנו עבורכם 3 דפי מקורות המיועדים למעגלי לימוד, בסוף כל מקור נקודה למחשבה – זכרו כי זוהי אפשרות אחת בלבד לגשת למקור זה.
ביקורת עשויה להיות דוקא ביטוי של חיבור בין אנשים ואף בין קבוצות אידיאולוגיות ובתנאי שהיא נובעת מתוך אחריות ואמונה בטוהר הכוונה של הצד השני. כאשר זהו הבסיס להשמעת הביקורת ושמיעתה, אזי היא אף עשויה לחולל תיקון.
במערך שיעור זה נדון בתפיסה השונה של המציאות באמצעות עיון בדמויות מתוך המגילה, ונלמד מכך על חיינו שלנו.
בשנים האחרונות אנו עדים לעלייה משמעותית של שיח הקיימות והיחס שלנו לסביבה על גבי שולחנות שונים במרחב הציבורי. פעמים רבות שיח זה נתפס "כשייך" לצד מסוים של המפה הרעיונית ולא מאפשר דיון אמתי בסוגיה החשובה הזו.
פתיחת דיון סביב סוגיית שירות הציבור כנציגי העם העובדים מכח שלטון העם כערך. דיון דרך ניתוח קריקטורה והצפת הציפיות ההדדית בין העם לנציגיו ובין הנבחרים לשולחיהם.
במערך זה, נציע שימוש מושאל במושגים ההלכתיים המשפטיים – מוחזקות, טענה וראיה- בדיונים חינוכיים ובהתמודדות עם הגישה הפוסט מודרניסטית, שעל פיה, אין אמת אחת מוחלטת ולכל צד קיימת אמת משלו.
כל דתות העולם הגדולות מגלות יחס של כבוד לטבע, וכך מאזנות את האדישות, הגובלת ביהירות, שהייתה אחד הצדדים הפחות נעימים במורשת הנאורות. מה היחס שלנו לכך? כל זאת ועוד בשיעור זה
בשיעור היום נכיר ובעיקר נרגיש יותר לעומק את הסיפור המופלא של עליית יהודי אתיופיה.
נתן מקום וכבוד וננסה לחוש הזדהות עם החלום שלהם לגאולה, לחזרה לארץ ישראל ולירושלים .
נכיר את המחיר הכבד שהם שילמו כדי להגשים את החלום לשוב הביתה.
לשאילת שאלות תפקיד משמעותי בעיצוב עולם התורה כפי שאנחנו מכירים ולומדים היום. אז מה יש בה בשאלה שהופך אותה לכלי חזק כל כך והאם יש גם שאלות שאסור לשאול? ננסה לעיין יחד בדברים מתוך לימוד של מקורות שונים.
מי שנולד למציאות בה מדינת ישראל היא עובדה, ללא סימני שאלה, יתקשה אולי להבין את עומק הברכה והשמחה שבעצם קיומה. הנטייה הטבעית לקטר, לראות את הפגמים, להתלונן, ולהדגיש את החוסרים, מאפילה על ראיית הטוב ועל היכולת להתפעל מהישגי המדינה.
האם אפשר לנהל דיון כנה בנושאים שעל סדר היום מבלי להסתיר את דעתנו אבל גם בלי לפגוע ואם כן מה הדרך לעשות זאת? זאת ועוד במערך שיעור זה.
בשיעור הזה נבקש לבדוק מה קורה כאשר זהויות שונות נפגשות במרחב הציבורי וכיצד ניתן לקיים את המפגש הזה בצורה הטובה והמועילה ביותר
יום העליות מזמן לנו התבוננות על גלי העלייה השונים , על חוויות העולים, בני העולים שחוו בקשיי המעבר של הוריהם ומזמין למחשבה עלינו כחברה קולטת עלייה – על מה שנעשה ומה שנדרש עוד לעשייה.
דף לימוד זה מעלה שאלות ספציפיות על המקורות ושאלות כלליות על נושא ההטרדה המינית. חלק מהשאלות הן על המקורות עצמן וחלק מהמקורות הן שאלות כלליות על הנושא. כדאי לשלב בין עבודה בזוגות לבין שאלות במליאה לפי אופי השאלות.
העם היהודי ומורשת ישראל מעולם לא התעלמו משעת המשבר והאתגר. באמצעות החיבור בין אירועי הזמן ולוח השנה היהודי, ננסה לגעת מעט בעיקרון חשוב שהתוותה מסורת ישראל ביחס להתמודדות עם משברים ואתגרים.
הרב עובדיה הרבה להקל בפסיקותיו. נתבונן בכמה מפסיקותיו ודרשותיו של הרב ונדון כיצד ניתן לקשור נטייה זו להשקפתו הפרגמאטית? מדוע פוסק בעל השקפת עולם אוטופית עשוי לפסוק לחומרה?
היהדות הינה דת המבוססת על חוקים ולא המבוססת על בני אדם, הווה אומר מקורו של החוק הוא בתביעה האלוהית ולא ביצירתם יש מאין של מנהיגי הציבור. מכאן שכולם כפופים ביהדות לאותה מערכת חוקים.
הקשר בין זכויות אדם ובין דמוקרטיה הוא מהותי, ודר בכפיפה אחת עם המושג חירות. אדם שזכויותיו נשמרות הוא בן חורין. זאת ועוד, חירות היא הכרחית ליכולתו האמתית של האדם להיות שותף פעיל באחריות לניהולה של החברה בה הוא חי.
במערכי השיעור המצורפים כאן נעסוק בכללים של פתרון סכסוכים. נראה כי גם היהדות, רצופת המחלוקות, וגם מנגנוני הדמוקרטיה השכילו לייצר חוקי משחק המאפשרים ליריבים לנוע על אותו הלוח.
מסתננים? מהגרי עבודה? פליטים? כיצד נכנה את האנשים הבאים אל הארץ מדרומה בבקשה למצוא בה עבודה או מקלט? הבלבול הגדול נובע מהנתונים והפתרונות השונים, ולפיכך הכינוי בשם הוא למעשה נקיטת עמדה והתחלתה של מדיניות.
בעולם בלתי מושלם ובהעדר מנגנונים אחרים, בשלטון דמוקרטי אמורים להישמר כללי הצדק הטבעי. 'תג מחיר' מערער את היציבות של שלטון החוק ויוצר פתח ללקיחת החוק לידיים.
השיעור נשען על צפייה בשיחה מצולמת שהתקיימה בעקבות מחאת בני העדה האתיופית שפרצה בחודש אייר תשע"ה, מאי 2015.