"הדגל שלי " – מערך שיעור מודולרי לקראת יום הזיכרון ויום העצמאות

במערך שיעור זה נדון במשמעותם ובחשיבותו של דגל מדינת ישראל לכל אחד מאתנו כאזרח במדינה ובאופן שבו סמלים מייצגים חוויות, עקרונות וערכים. נברר את הנטייה האנושית להשתמש בסמלים משותפים כגורם מלכד או מפלג, ונתייחס גם לסכנה שבשימוש זה.

'אחי זה הכי'- בין הכפר הגלובאלי לכפר המקומי

בשיעור זה נעסוק בהבנת המושג גלובליזציה, נכיר את התהליכים הכלכליים שמתרחשים בעקבות הגלובליזציה ונדון על הקשר שבין גלובליזציה, לוקאליות וסולידריות.

פערים כלכלים – חברתיים

בשיעור זה נציג את המציאות של פערים כלכלים חברתיים וההשפעה שלהם על התנהלות של התלמידים בחיי היום יום.
נמשיג את המילים: סולידריות, דילמה ונלמד את המיומנות של יכולת לקיים דיון סביב דילמה.

'מפני דרכי שלום' ו'משום האיבה'

הסובלנות, כשהיא מתפרשת כעמדה או כהלוך רוח, מתארת כמה אפשרויות אותם נלמד מתוך דבריו של פרופסור וולצר ומתוך הקריקטורה של שי צ'רקה המתארת את ביקור האפיפיור פרנציסקוס בירושלים.

לחץ חברתי והרמב"ם

מתוך הלכות הרמב"ם ומתוך הסיפור על בגדי המלך החדשים, נלמד על הימנעות מהשפעות שליליות ע"י התבדלות מחברה שלילית ובחירות של האדם עם מי להסתובב, היכן לחיות ועם מי להינשא ונלמד לגבש דעה באופן מתון תוך בירור ההשלכות של כניעה ללחץ החברתי.

"בדרך אל העיר.."

בשיעור זה נכיר את חוק יסוד ירושלים וכן נדון האם החקיקה מחזקת או מחלישה את מעמדה של ירושלים.

ירושלים, חבית הנפץ והדרקון (גיטין נ"ו ע"ב): על כוחו של דימוי

הקריקטורה של חבית הנפץ שאייר מישל קישקה מתכתבת היטב עם המדרש אודות ירושלים הבוערת ערב חורבן הבית השני,
החיבור בין השניים הובא לידיעתנו על ידי שי צ'רקה ואנו הפכנו זאת לפעילות המוצגת לפניכם.

'הנה אנחנו והנה הם'

במלאת שנה לכהונתו נשא הנשיא ראובן ריבלין נאום שכותרתו 'סדר ישראלי חדש'. ולימים נקרא "נאום השבטים". בשיעור זה נחשוף את ההנחות המבססות את נאומו של הנשיא, נציג אלטרנטיבה וננהל דיון.

על האמת ועל השלום

לקראת יום הזיכרון לראש הממשלה, יצחק רבין, מתאפיין חלק לא מבוטל מן הדיון הציבורי באשמה: מי אמר למי על מי ומדוע. אנו מציעים להתבונן ביום הקשה הזה באמצעות האחריות, ולברר כיצד ניתן לנהל שיח אחראי גם בנוגע לנושא הכאוב של רצח ראש הממשלה

'שלוש ארבע ולעבודה' – זכויות העובדים בישראל

זכויות העובדים מעוגנות בחקיקה הישראלית אך גם במסורת היהודית ארוכת השנים. במערך שיעור זה נברר מהן זכויות אלה, תוך התייחסות להתאמת החקיקה המודרנית למציאות המשתנה.

על פרשת דרכים, קבלת החלטות בעת משבר

בשיעור זה נעסוק בהכרעה בעתות משבר ונדון בשתי דוגמאות, האחת של רבי יוחנן ערב חורבן הבית והשנייה של דוד בן גוריון בעת ההכרזה על הקמת המדינה.

יום ירושלים – האתגר!

במערך שיעור זה נעסוק במורכבותו של יום ירושלים, בטקסי יום ירושלים השונים, כפרשנות למורכבות זו, ובאופן בו ניתן לייצר טקס בעל אופי מאחד על אף ריבוי העמדות.

תשובת המשקל- תשובה מאהבה או מחוסר ברירה?!

בעוד שתשובה הינה ערך בעל משמעות לקיומו של היחיד והעולם גם יחד, פעמים שהיא עלולה להיתפס אצל התלמיד כעול ומעמסה, שבמקום לשחרר את רוחנו מכבלי הטעות והחטא ולהעלותנו מעלה היא עלולה להכביד ולהוריד אותנו מטה.

הכרזת העצמאות וחוק היסוד

חוק יסוד: 'ישראל- מדינת הלאום של העם היהודי' מבוסס על לשון הכרזת העצמאות הנתונה בקונצנזוס עמוק בחברה הישראלית. לצד זאת, עורר החוק ויכוח ציבורי נוקב. בשיעור נברר כיוונים שונים על מנת להסביר את הפער בין היחס למגילה והיחס לחוק היסוד.

הרב קוק -איך משלבים בין ההפכים?

בשיעור זה ננסה לבחון האם מה שנראה לעיננו כמחלוקת יכול להתפרש באופן נוסף. שיעור זה מבוסס על מקורות מדברי הרב, וכן על חוברת "המוסר במבחן התורה" בהוצאת עמותת יסודות ועל שיעורו של הרב תמיר גרנות "הרב קוק – בין התבדלות לחברותיות" המופי

איך חולקים נכון? לימוד לאור תורתו של הרב קוק

דף הלימוד עוסק בריבוי דעות וריבוי מחלוקות הלכתיות, תוך התמקדות בהשקפתו של הרב קוק זצ"ל על המחלוקת בבית המדרש.
בלימוד זה נחשף לנושאים הבאים: המחלוקת, הסובלנות וריבוי הדעות בהלכה היהודית.

השימוש בזכר השואה בשיח הקיים בחברה הישראלית- היתרונות, החסרונות, מידת הלגיטימיות וגבולות הגזרה.

האם שימוש בזכר השואה לגיטימי או פסול בכל הקשר ומכל כיוון או רק כאשר הוא נעשה על ידי גופים מסוימים ומייצג עמדות מסוימות?
מתי קל לנו לקבל אותו ומתי הוא ירגיז אותנו במיוחד ולמה?
מה הם גבולות השימוש בזכר השואה?

כנגד 4 בנים – על שאילת שאלות בעולם בו כולם יודעים

בחברה הישראלית יש גוונים רבים ושונות מדהימה , מחלוקות ואף ריבים שבתקופת בחירות מודגשים ומחריפים. והנה ההגדה מנסה ללמד אותנו משהו. כנגד 4 בנים זה שיעור מרתק ב-מהי שאלה טובה? שיעור על החברה שלנו וכמובן שיעור לעצמנו.

״זכור, לא תשכח!״ – בין עמלק לישראל, אז והיום

נבחרנו לשמש כממלכת כוהנים וגוי קדוש, לא למען עצמנו בלבד אלא למען העולם כולו, כנאמר בכל יום בתפילה – ״לתקן עולם במלכות ש-די״. השאלה אינה אם נבחרת, אלא מה את או אתה עושים עם זה!

על סמכות, נאורות וחירות

שאלת הסמכות היא אחת השאלות הדרמטיות בעולם החינוך בכלל ובעולם החינוך הדתי בפרט. שאלות רבות מעורר המתח שבין הסמכות ובין עולמם האישי של התלמידים.

דף מקורות מלווה – חלוציות ואנרכיזם

דף מקורות מלווה ידיעון "חלוצים לפני המחנה"- לציון 25 שנים לרצח רוה"מ יצחק רבין ז"ל

סיפורי מסגרת למטלות ביצוע באזרחות

מקבץ סיפורי מסגרת בנושאי יהדות ודמוקרטיה להתנעת עבודה בקבוצות.

שיוויון

כל בני האדם שווים בכך שהם בני אדם ולא בעלי חיים או צמחים ומאידך, אי אפשר להתעלם מהעובדה שהשונות בין בני האדם גדולה מאוד. אז למה מתכוונים כשמדברים על שוויון?

הזכות לכבוד ואהבת האדם

האם עלינו לתת יחס של כבוד גם לאנשים שאנחנו לא אוהבים, לאנשים שאנחנו לא מעריכים, לאנשים שבעצמם לא נוהגים בכבוד כלפי אחרים?
ומה בכלל כולל יחס של כבוד, מהו רף המינימום שלו? 

נשים כמנהיגות דתיות- הצעה לשיעור אינטראקטיבי

בתרבות הדמוקרטית כלים המסייעים למיעוט סוציולוגי להגיע לעמדות מנהיגות בחברה. בשיעור זה נעסוק בשיטת המכסות המבטיחות ייצוג הולם ונבחן האם וכיצד היא מתאימה לשילוב נשים דתיות כמנהיגות בקהילותיהן.

על דעת היחיד, הרבים ועל ההשתקה

בדף לימוד זה נביא כמה מקורות, לעיון וללימוד בנושא ניהול מחלוקת. מה בין דעת היחיד ובין החלטות הרבים? כיצד הבינו חז"ל את האופי והמהות של הדעות השונות בהלכה?

"וישבו לאכול לחם" בשיתוף מרכז קטיף ומכללת הרצוג

מערך הלימוד יתמקד בנושא האכילה, מתוך הבנה כי אכילה מביאה לידי ביטוי את ההתעסקות של האדם בעצמו אל מול ההתעסקות בסביבה הרחבה של האדם והיכולת להיות אמפטי לכאבו של האחר.

אתיקה של בחירות- ג'

תרבות השיח משפיעה על השיח עצמו ככל שנסגל לעצמנו יותר יכולת של הקשבה נוכל להתייחס בצורה מדויקת יותר לטענות הצד השני, להבין יותר טוב את עמדתו וכך גם את עמדתנו שלנו.

אתיקה של בחירות -ב'

תרבות השיח משפיעה על השיח עצמו ככל שנסגל לעצמנו יותר יכולת של הקשבה נוכל להתייחס בצורה מדויקת יותר לטענות הצד השני, להבין יותר טוב את עמדתו וכך גם את עמדתנו שלנו.

אתיקה של בחירות – א'

ברקע השיעור עומדות השאלות הבאות:
האם באמת ניתן לייצר "פוליטיקה הוגנת"?
האם הגינות מלאה אפשרית בפוליטיקה בכלל ובמערכת בחירות בפרט?