כיתות ט'-י"ב

  • סינון

  • כיתה

העם היהודי ומורשת ישראל מעולם לא התעלמו משעת המשבר והאתגר. באמצעות החיבור בין אירועי הזמן ולוח השנה היהודי, ננסה לגעת מעט בעיקרון חשוב שהתוותה מסורת ישראל ביחס להתמודדות עם משברים ואתגרים. …
במדינת ישראל יש גישות שונות לנושא עיצוב פניה של השבת הציבורית, ולהן השפעות רבות. בשיעור זה נאפשר לתלמידים הדתיים לחוות את הדמויות השונות בחברה הישראלית, שכל אחת מהן מעוניינת להשפיע על עיצוב השבת במדינה לפי ההשקפה והערכים שלה….
מגילת העצמאות היא אירוע מכונן בתולדות מדינת ישראל ולו מעצם העובדה שחברי מועצת העם, שהיו חלוקים בנושאים כה רבים, הצליחו להביא לכלל הסכמה את נוסח ההכרזה על הקמת מדינת ישראל. בשיעור זה נעמוד על התגבשות הנוסח ועל עקרונות ההסכמה….
במערך שיעור זה נדון במשמעותם ובחשיבותו של דגל מדינת ישראל לכל אחד מאתנו כאזרח במדינה ובאופן שבו סמלים מייצגים חוויות, עקרונות וערכים. נברר את הנטייה האנושית להשתמש בסמלים משותפים כגורם מלכד או מפלג, ונתייחס גם לסכנה שבשימוש זה….
ההיסטוריה רוויה באירועים בהם היחיד פעל על דעת עצמו, בניגוד להלך הרוח של ההמון. בשיעור זה אנו מבקשים לברר מה קורה כאשר היחיד, הבטוח באמת שהוא מחזיק בידו, נתקל בדעת הרוב המנוגדת לו….
בשיעור זה נכיר את נוסח מגילת העצמאות ונוסח חוק השבות. וננהל דיון במונחים "עליה" ו"הגירה", תוך דגש על השאלה מה מייצג כל אחד מהמונחים ומה יתרונותיו וחסרונותיו. …
בשיעור זה נציג את המציאות של פערים כלכלים חברתיים וההשפעה שלהם על התנהלות של התלמידים בחיי היום יום. נמשיג את המילים: סולידריות, דילמה ונלמד את המיומנות של יכולת לקיים דיון סביב דילמה. …
בשיעור זה נעסוק בהבנת עומק השפעת החברה על פעולות הפרט, נלמד את התלמיד לייצר יכולת עמידה כאשר עמדתו שונה מהרוב, נלמד להבין שלחץ חברתי הוא כלי חברתי המניע לפעולה ונטמיע כלי של גיבוש עמדה אישית לפני נקיטת עמדה או פעולה ממשית….
הקריקטורה של חבית הנפץ שאייר מישל קישקה מתכתבת היטב עם המדרש אודות ירושלים הבוערת ערב חורבן הבית השני, החיבור בין השניים הובא לידיעתנו על ידי שי צ'רקה ואנו הפכנו זאת לפעילות המוצגת לפניכם. …
לקראת יום הזיכרון לראש הממשלה, יצחק רבין, מתאפיין חלק לא מבוטל מן הדיון הציבורי באשמה: מי אמר למי על מי ומדוע. אנו מציעים להתבונן ביום הקשה הזה באמצעות האחריות, ולברר כיצד ניתן לנהל שיח אחראי גם בנוגע לנושא הכאוב של רצח ראש הממשלה…
בשיעור זה נבקש להגדיר את מאפייני ההשתייכות לקולקטיב על בסיס שלושה קריטריונים: גורמיו הייחודיים של הקולקטיב, הזיקה של היחידים לקולקטיב והיחס לאחר. קריטריונים אלה משמשים על מנת להגדיר את זהותה היהודית של המדינה ושל היחידים במדינה….
בשיעור זה נדון בנושאים הבאים: מדוע לטקסים מעמד חשוב בחייו של היחיד ושל הקהילה? מהם אופני הזיכרון לציון יום השואה? ואיך טקס יום השואה צריך להיראות? נוסח הטקסט על גבי מצבות הנופלים, נוסח אישי או קולקטיבי?…
השיעור מבוסס על ההבדל בין תפיסת היהדות כלאום (או כתרבות/אתניות), תפיסה שמקורה בתנועה הציונית החילונית, ובין תפיסת היהדות כדת, תפיסה מסורתית המטמיעה את הרעיונות הלאומיים או האתניים לתוך עולם התוכן הדתי….
בשיעור זה נלמד על אופיין השונה של הקהילות היהודיות בארץ ובתפוצות ונבין כי שוני זה קשור, בין היתר, למציאות בה חיה כל אחת מן הקהילות. וכן נברר כיצד יכולה היהדות הישראלית להעשיר את עולמה באמצעות תכנים ומודלים יהודיים הקיימים מעבר לים…
בעוד שתשובה הינה ערך בעל משמעות לקיומו של היחיד והעולם גם יחד, פעמים שהיא עלולה להיתפס אצל התלמיד כעול ומעמסה, שבמקום לשחרר את רוחנו מכבלי הטעות והחטא ולהעלותנו מעלה היא עלולה להכביד ולהוריד אותנו מטה….
חוק יסוד: 'ישראל- מדינת הלאום של העם היהודי' מבוסס על לשון הכרזת העצמאות הנתונה בקונצנזוס עמוק בחברה הישראלית. לצד זאת, עורר החוק ויכוח ציבורי נוקב. בשיעור נברר כיוונים שונים על מנת להסביר את הפער בין היחס למגילה והיחס לחוק היסוד….
בשיעור זה ננסה לבחון האם מה שנראה לעיננו כמחלוקת יכול להתפרש באופן נוסף. שיעור זה מבוסס על מקורות מדברי הרב, וכן על חוברת "המוסר במבחן התורה" בהוצאת עמותת יסודות ועל שיעורו של הרב תמיר גרנות "הרב קוק – בין התבדלות לחברותיות" המופי…
" עוד לא גיליתי איך תוביל אותי הדרך ולאן אני הולך" – כתבה נעמי שמר בשירה 'עוד לא אהבתי די'. יחד, ננסה להבין מהם האתגרים העומדים לפנינו ולאן מובילה אותנו הדרך המשותפת ל70 השנים הבאות של מדינת ישראל….
האם שימוש בזכר השואה לגיטימי או פסול בכל הקשר ומכל כיוון או רק כאשר הוא נעשה על ידי גופים מסוימים ומייצג עמדות מסוימות? מתי קל לנו לקבל אותו ומתי הוא ירגיז אותנו במיוחד ולמה? מה הם גבולות השימוש בזכר השואה?…
בחברה הישראלית יש גוונים רבים ושונות מדהימה , מחלוקות ואף ריבים שבתקופת בחירות מודגשים ומחריפים. והנה ההגדה מנסה ללמד אותנו משהו. כנגד 4 בנים זה שיעור מרתק ב-מהי שאלה טובה? שיעור על החברה שלנו וכמובן שיעור לעצמנו….
חג הפסח הוא גם חג החירות. אך מה משמעותה של המילה חירות? ישנה חירות של עם שיוצא מעבדות אך יש גם חירות אישית, חירותו של היחיד לעשות כרצונו. מה עושים אם יש מתח בין שני חירויות אלו?…
בשיעור זה ניחשף לוויכוחי עומק הקיימים בחברה הישראלית וננהל שיחה על הדרך בה נוכל לבסס בישראל של היום חברה שמכבדת את השונות שבה, אך מצליחה למצוא גם רצון וגם דרך לקיים חיים משותפים למרות האתגר ותוך נאמנות לערכי היסוד של המדינה. …
נבחרנו לשמש כממלכת כוהנים וגוי קדוש, לא למען עצמנו בלבד אלא למען העולם כולו, כנאמר בכל יום בתפילה – ״לתקן עולם במלכות ש-די״. השאלה אינה אם נבחרת, אלא מה את או אתה עושים עם זה!…
במרחב השפתי שלנו מתקיימות שתי טריטוריות: האחת נמצאת מעל לפני השטח, זו מסמנת מה נכון ומה פסול. לצידה, מתקיימת שפה מחתרתית, שפת ההומור והסלנג, שמשחררת את הקיטור מבלי לזעזע את הדבק החברתי בין ה'אנחנו' ו'האחרים'….