מהו שעשה את הגנת חרות הפרט קדושה כ”כ בעיני מיל? במסתו הנודעת הוא מכריז, כי אם לא יונח לבני – אדם לחיות כחפצם ” בנתיב שהוא רק מעניינם שלהם”, לא תוכל הציביליזציה להתקדם; האמת, בשל היעדר שוק חופשי של רעיונות, לא תראה אור; לא יהיה מרחב כלשהוא לספונטאניות, למקוריות, לגאוניות, למרץ שכלי, לאומץ מוסרי.
החברה תמחץ ע”י כובד “הבינוניות הקיבוצית”. כל שהוא עשיר ומגוון יימחץ ע”י כובד המנהג, ע”י נטיית הקבע של בני– אדם לאחידות, אחידות המולידה רק “כישורים נובלים”, יצורי – אנוש “עצורים וצרי – אופק”, ” מכווצים ומעוותים”.

רעיון החופש השלילי

בדרך כלל נאמר עלי כי חופשי אני כמידת אי – התערבות אדם או גוף אנושי כלשהוא בפעילותי.
חרות פוליטית במשמע זה בפשטות התחום אשר במסגרתו יכול אדם לפעול מבלי שיופרע ע”י אחרים.
אם אחרים מונעים אותי מעשות את שאלמלא כן יכול הייתי לעשותו, הרי כמידה זאת איני חופשי; ואם תחום זה מצטמצם ע”י בני – אדם אחרים מעבר למיזער מסוים, ניתן להגדירני ככפוי, ואפשר כמשועבד. אולם כפיה אינה מונח החל על כל צורה של אי – יכולת. כאשר אני אומר שאיני יכול לקפוץ למעלה מעשרה רגל לגובה, או איני יכול לקרוא מאחר שאני עיוור, או איני יכול להבין את הקטעים הסתומים ביותר בכתבי הגל, תהיה זאת מוזרות לאמר, כי כמידה זו אני משועבד או כפוי.
כפיה כרוכה בהתערבות מכוונת מצד בני – אדם אחרים בתחום אשר בו, אלמלא זאת, יכול הייתי לפעול. אתה חסר חירות פוליטית או חופש פוליטי רק אם מנעו בעדך יצורי – אנוש השגת מטרה. אי יכולת בלבד להשיג מטרה אינה העדר חירות פוליטית.

רעיון החופש החיובי

המשמע “החיובי” של המלה “חירות” נובע ממשאלתו של היחיד להיות אדון לעצמו. אני מבקש שחיי והחלטותיי יהיו תלויים בי עצמי, לא בכוחות חיצוניים כלשהם. אני מבקש להיות מכשיר של פעולותי הרצוניות שלי, לא של זולתי. אני מבקש להיות סובייקט, לא אובייקט; להיות מונע ע”י שיקולים, ע”י תכליות מודעות, שהם משלי, ולא ע”י גורמים המשפיעים עלי כביכול מבחוץ. אני מבקש להיות מישהוא, לא אלשהוא; עושה, מחליט, לא מי שמחליטים בשבילו, מכוון – עצמי ולא מופעל ע”י הטבע החיצון או ע”י בני אדם אחרים, כאילו הייתי חפץ, או בעל חיים, או עבד שאינו יכול למלא תפקיד אנושי, כלומר, ללא יכולת לעצב מטרות ומדינויות משלי ולהוציאן לפועל.

מתוך: ארבע מסות על חירות. עם עובד

ישעיהו ברלין:
(1909-1997), יהודי, בריטי. הוגה דעות חברתי מדיני. מרצה לפילוסופיה באוקספורד ואיש שרות החוץ הבריטי – שגריר במסקווה ובוושינגטון. כמה מספריו ומאמריו תורגמו לעברית ביניהם: ארבע מסות של חירות, נגד הזרם ובול עץ עקש.