מתוך את פתח- אתגר פירוק הזהויות בעולם פוסטמודרני
המאפיינים:
1. החיפוש אחר נקודה ארכימדית – כלומר סיפור או רעיון אחד גדול שממנו מתבהרת המציאות ושהתפיסה האנושית אמורה להתבסס עליה. התולדה של העיקרון החשוב הזה , שהיא המאפיין השני של המודרנה, הייתה צמיחת האידאולוגיות הגדולות.
2. אידיאולוגיות גדולות – האידיאולוגיות שהן לא רק פילוסופיה אלא עוסקות בחברה ובפוליטיקה הן תוצאה ישירה של הניסיון להשעין את תפיסת העולם כולה על גורם אחד, או ערך אחד, רעיון מרכזי שאליו הכל פונה. בעולם בו בני אדם, תנועות, המון – מחפשים את הרעיון ואת הסיפור האחד שאמור להביא מזור למציאות כולה, אך טבעי שיתגלעו מחלוקות ביחס לאותו סיפור. כך צמחו להן אידיאולוגיות רבות ומנוגדות זו לזו, הבולטות שבהן: מרקסיזם, סוציאליזם, נאציזם, פאשיזם וגם קפיטליזם וליברליזם ועוד היד נטויה. המכנה המשותף לכל האידיאולוגיות היה שכל אחת מהן טענה מראש שהיא מחזיקה את המפתח לתיקון של העולם ועל כן היחס לתפיסות אחרות בטח ובטח מנוגדות היה מנוכר במקרה הטוב ועוין במקרה הפחות טוב.
3. סובייקטיביזציה – תפיסה פנימית- העולם המודרני האמין ביכולתו של האדם להכיר את עצמו והציע לו להפנות את המבט פנימה. ההעמקה של נקודה זו הגיעה עם ההגות האקזיסטנציאלית – ששמה דגש על החוויות של האדם, הקיום האנושי והאותנטי שלו. יש לאדם אישיות ייחודית והוא יכול ללמוד אותה. הציטוט המוכר בשם סארטר “הקיום קודם למהות” גורס שהוודאות היחידה שיש לאדם היא בעולם החוויות שלו.
4. הקידמה והאמון באדם – במציאות המודרנית יש שינוי דרמטי באורח החיים האנושי. רווחה קבועה. ביטחון תזונתי, תחבורה, רפואה, תקשורת ויתר תחומי החיים. “הקידמה” הטכנולוגית היא תוצר “התובנה האנושית” והיא יכולה להביא מזור למין האנושי. התחושה הייתה שהמדע והטכנולוגיה אמורים להפוך את החיים האנושיים לגן עדן עלי אדמות.
5. הישענות על “הרציונאליות” האנושית – המודרנה האמינה שיש אמת אחת אוניברסאלית וכלל אנושית שיש בכוחה לספק תשובות אמתיות ונכונות לפרט, לחברה ולעולם. התבונה היא תיקון לא רק של המצב הטכנולוגי אלא גם של המצב האנושי עצמו.
6. האמונה שניתן לייצר ולבנות סולם ערכים מוסרי אחד – המודרנה האמינה שאם ניתן להגיע מצד אחד של העולם לצד אחר של העולם בכמה שעות על גבי ספינת אוויר, אפשר גם לעצב מערכת מוסרית תקפה לכל בני האדם.
*כל האמור כאן מבוסס על דבריו של ד”ר איתמר ברנר
