מתוך את פתח- אתגר פירוק הזהויות בעולם פוסטמודרני

ארגז כלים לאדם המתמודד

אחד הכלים החשובים להתמודדות הנו האבחנה בין שלושה מושגים, הלקוחים מתוך עולם הלימוד הבית מדרשי, העומדים זה לצד זה ויש להבחין ביניהם: “מוחזקות”, “טענה” ו”ראייה”. שלושת היסודות הללו וההבדלה ביניהם יכולים להוות כלי משמעותי לחינוך בעידן פוסטמודרני.

הטענה מתקפת את המוחזקות של האדם, אבל יש להכיר בכך שלא ניתן להפוך אותה ל”ראיה” ולכן היא איננה מזור מוחלט בפני “רוחות התקופה”. ה”טענה” עושה מקום ל”מוחזקות” במפגש, אבל אין בכוחה להוכיח את תקפותה. הפוסטמודרניזם מפקפק ביכולת להוכיח. מלחמה בכך, גם אם היא נכונה, לא בהכרח תעזור. מה שעשוי לסייע זה לתת לאדם כלי למצוא את עצמו בעולם. לתת לגיטימציה לנקודות האחיזה שלו (=מוחזקות) שניתן לחזק אותן עם “טענות” ערכיות, אישיות, הקשריות. טענות שלא מבקשות להוכיח אלא לתת תוקף מציאותי-זהותי, להדגיש ולהעצים את ה”אני” הנוכח במפגש.