מתוך ידיעון- מגילת העצמאות בין טקסט למציאות
מגילת העצמאות וההתייחסויות הישראליות השונות אליה מייצרות מפגש מרתק בין טקסט ומציאות הנתונה בשינוי. מהן גבולות הפרשנות? על אילו ערכים כולנו מסכימים ומהם העקרונות עליהם נגן בכל מחיר? השאלות הללו, המלוות את מדינת ישראל כמעט למיום הקמתה, אינן חדשות בהיסטוריה היהודית. לכן, אך טבעי הוא שנפנה לארגז הכלים הוותיק של הפרשנות היהודית על מנת לברר מה ראוי ובלתי ראוי במפגש בין המילה הכתובה והמציאות הנתונה בשינוי. לקריאה נוספת הצטרפו אלינו.
את הכרזת העצמאות קרא דוד בן גוריון מדף נייר ולא מיריעת הקלף הגנוזה בארכיון המדינה. 27 חברים בלבד מתוך מועצת העם חתמו עליה בזמן אמת –את חתימתם הוסיפו מאוחר יותר תשעה חברים שהיו לכודים בירושלים הנצורה, וחבר נוסף ששהה בניו-יורק באותה העת. טיוטות הקודמות לנוסח הסופי הוצעו למכירה פומבית על ידי יורשיו של עו”ד בעהם (ממנסחי המגילה) ורק בצו בית המשפט העליון עברו מסמכים אלה לידי המדינה. טקס ההכרזה על הקמת המדינה נמשך 33 דקות בלבד, בסיומו פיזר בן-גוריון את הקהל במילים “קמה מדינת ישראל, תמה הישיבה הזאת”.
יותר מכל מצביעים פרטים אלה על השעון המתקתק של סיום המנדט הבריטי ועל הבהילות להכריז על הקמת מדינת ישראל בטרם תותקף על ידי צבאות ערב הממתינים על גבולותיה. כך, הפכו הרגעים החגיגיים ביותר שלנו, בהם התכנסנו יחד בתקווה ובחשש סביב טקסט מכונן בו מקופלת קריאת הכיוון שלנו כאומה, לאירוע בו מעורבבים יחד הרואיות ושגב לצד צניעות נטולת הוד. בדומה לאופן הכרזתה, גם תוכן המגילה מצביע על הרצון לייצר מסמך שניתן להביא את כל חברי מועצת העם לחתום עליו, תוך דילוג מעל מהמורות ובורות הפעורים בין סוציאליסטים לקומוניסטים, דתיים לחילוניים ובין אלה שקבלו את תכנית החלוקה לאחרים שהתנגדו אליה. שאיפה זו הותירה בידינו מגילה בעלת מעמד מכונן, מעורר השראה, אליה אנו שבים על מנת לעגן את זהותנו היהודית-ישראלית, ולצד זאת, בעלת נוסח מעורפל שהורתו בצוק העיתים ולפיכך כזה הפתוח לאפשרויות פרשניות רבות וסותרות.
מגילת העצמאות וההתייחסויות הישראליות השונות אליה מייצרות מפגש מרתק בין טקסט ומציאות הנתונה בשינוי. מהן גבולות הפרשנות? על אילו ערכים כולנו מסכימים ומהם העקרונות עליהם נגן בכל מחיר?. השאלות הללו, המלוות את מדינת ישראל כמעט למיום הקמתה, אינן חדשות בהיסטוריה היהודית. מרגע הינתנה של התורה במעמד הר סיני מבקשים פרשניה ודורשיה לברר כיצד ניתן להתאימה לשינויים המתחוללים בחייה של האומה הישראלית. מגילת העצמאות אמנם איננה טקסט מקודש, אולם היא בהחלט שייכת לפנתיאון הכתוב של העם היהודי – שעה שקבוצות שונות מבקשות להסתייע בה על מנת להצדיק עמדה זו או אחרת. אך טבעי הוא שנפנה לארגז הכלים הוותיק של הפרשנות היהודית על מנת לברר מה ראוי ובלתי ראוי במפגש בין המילה הכתובה והמציאות הנתונה בשינוי.
