בימים בהם המציאות מניחה בפנינו מצב של פגיעות מיניות בידי בעלי כח ושררה, אנו מוצאים עצמנו מזועזעים ואף נבוכים, מול תגובות שונות בתקשורת וברשת, מול עדויות קשות ולעיתים אף שתיקה מצד מי שהיינו מצפים לתשובה וסעד ממנו כמבוגרים האחראים.
בתוך כל זה, זעקת הנפגעות והנפגעים מגיעה עד השמיים.
• מה היא חובתנו החינוכית, המוסרית והדתית נוכח הזעקה והכאב הנשמעים?
• מה תפקידנו כמחנכים ומחנכות, מנהיגים ומנהיגות מקומיים ואף כשותפי ובוני החברה?
• כיצד ננהל שיח חינוכי נהיר על החובה התורנית והאזרחית "להציל גזול מיד עושקו" וכיצד נדבר על הדרישה שלא לעמוד על דם הנפגעים והנפגעות בשתיקה רועמת?
• כיצד נלמד את עצמנו ואת זולתנו שלא להתעלם בתוך הרעש?
לפניכם/ן הצעה לשיחה ולימוד קצר בכיתה, בחדר המורים ובקהילה.