במרחב השפתי שלנו מתקיימות שתי טריטוריות: האחת נמצאת מעל לפני השטח, זו מסמנת מה נכון ומה פסול, ומפקחת ומענישה את מי שמודעים לכך שזו צנזורה ואינם קשובים לכללים. לצידה, מתקיימת המסורת שלנו, שלה כללי משחק אחרים.

במרחב השפתי שלנו מתקיימות שתי טריטוריות: האחת נמצאת מעל לפני השטח, זו מסמנת מה נכון ומה פסול. לצידה, מתקיימת שפה מחתרתית, שפת ההומור והסלנג

ביקורת עשויה להיות דוקא ביטוי של חיבור בין אנשים ואף בין קבוצות אידיאולוגיות ובתנאי שהיא נובעת מתוך אחריות ואמונה בטוהר הכוונה של הצד השני. כאשר זהו הבסיס להשמעת הביקורת ושמיעתה, אזי היא אף עשויה לחולל תיקון.

נעסוק בהבנת המושגים "מודרניזם" ו"פוסט מודרניזם", נבקש להבין את המאפיינים השונים של כל תקופה ולנסות לזהות האם וכיצד הם נוכחים בחיינו ובחיי התלמידים והתלמידות.

בשיעור זה נבחן את היחס והמחויבות שלנו בין המסורת והחידוש. נפרוס ונעמיק את הדיאלוג והיחס לתורה ולמסורת וננסה להדגיש את החשיבות של היכולת לקיים אותו ולשמור על רצף עם התורה, המסורת והעבר מתו המקום בו אנו עומדים היום.

איך בוחנים מתי מעשה מסוים הוא לגיטימי ואף מעיד על מעורבות ונקיטת יוזמה אזרחית ומה קו הגבול שהופך משהו מיוזמה מבורכת למעשה אנרכיסטי השובר את המסגרות החברתיות? בשיעור הקרוב נבקש לעסוק בשאלות האלו.

בימים בהם המציאות מניחה בפנינו מצב של פגיעות מיניות בידי בעלי כח ושררה, אנו מוצאים עצמנו מזועזעים ואף נבוכים, מול תגובות שונות בתקשורת וברשת, מול עדויות קשות ולעיתים אף שתיקה מצד מי שהיינו מצפים לתשובה וסעד ממנו כמבוגרים האחראים.

במערך שיעור זה נדון במשמעותם ובחשיבותו של דגל מדינת ישראל לכל אחד מאתנו כאזרח במדינה ובאופן שבו סמלים מייצגים חוויות, עקרונות וערכים. נברר את הנטייה האנושית להשתמש בסמלים משותפים כגורם מלכד או מפלג, ונתייחס גם לסכנה שבשימוש זה.

לקראת יום הזיכרון לראש הממשלה, יצחק רבין, מתאפיין חלק לא מבוטל מן הדיון הציבורי באשמה: מי אמר למי על מי ומדוע. אנו מציעים להתבונן ביום הקשה הזה באמצעות האחריות, ולברר כיצד ניתן לנהל שיח אחראי גם בנוגע לנושא הכאוב של רצח ראש הממשלה

בשיעור זה נעסוק בהכרעה בעתות משבר ונדון בשתי דוגמאות, האחת של רבי יוחנן ערב חורבן הבית והשנייה של דוד בן גוריון בעת ההכרזה על הקמת המדינה.

מהו ערכה של התקשורת על ערוציה השונים? מה תפקידה? האם ניתן למלא את תפקידה בצורה טובה יותר? מי יעדכן את הציבור בפעולות השלטון? וכיצד ניתן למנוע מהשלטון להשחית את דרכו באין רואה? 

יש להבחין בין סבלנות לסובלנות. סובלנות היא ההפך מקנאות והיא קשורה לצד הקוגניטיבי של האדם, כלומר
האדם מקבל החלטה שכלית מודעת לנהוג בסובלנות ולתמוך בזכות הקיום של דעות ודרכי התנהגות, גם אם אינו מסכים להן.

הקב"ה בחר במשה רבנו למנהיג, אולם האם זו דרך הבחירה הבלעדית? מה עושים כאשר אין הקב"ה בוחר במנהיג, כמו בימינו?
לפי חז"ל בעת בחירת מנהיג, לדעת הציבור נודעת חשיבות מכרעת.

מהי חירות? מה הם גבולות החירות? האם לשלטון ולרשויות יש זכות להגביל את חירויות האדם? מה גבול הפגיעה בחירות?
באילו מצבים ובאילו תנאים מותר לשלטון, ואולי זו אף חובתו, להצר את חירותו של האדם?

כדי שחברה תוכל להתקיים, יש צורך שיהיה בה סדר.
אם כל פרט יעשה כרצונו עלולה להיווצר אנרכיה, והחברה לא תוכל לתפקד כחברה.
סדר זה מושג באמצעות כללי התנהגות – חוקים.