מערכי שיעור מתוך ידיעון ט’ אדר: מחלוקת; כללי המשחק וגבולותיו.

אחד מעימותי התשתית המוכרים, אליהם אנו חוזרים שוב ושוב בבואנו ללבן את נושא המחלוקת, הוא זה שעמד בין בית הלל ובית שמאי. יום ט’ באדר, נקבע להלכה כאחד מהימים בהם אירעו צרות לישראל, ובו ראוי להתענות: “בט’ בו נחלקו בית שמאי ובית הלל” (שולחן ערוך אורח חיים הלכות תענית סימן תקפ).  המסורת בתלמוד הירושלמי מציינת מחלוקת עמוקה שהגיעה לכדי אלימות קשה:

מתני’ אילו מהלכות שאמרו בעלית חנניה בן חזקיה בן גרון כשעלו לבקרו כו’. אותו היום היה קשה לישראל כיום שנעשה בו העגל… תנא רבי יהושע אונייא תלמידי בית שמאי עמדו להן מלמטה והיו הורגין בתלמידי בית הלל תני ששה מהן עלו והשאר עמדו עליהן בחרבות וברמחים (תלמוד ירושלמי מסכת שבת פרק א דף ג טור ג /ה”ג )

בבואו להסביר את מוסד המחלוקת בהקשרו היהודי, מזכיר שלמה פישר את הסוציולוג שמואל נח אייזנשטדט ז”ל (במאמרו “תסריט חורבן ידוע מראש” ). אייזנשטדט מצביע על מאפיינים ייחודיים של התרבות היהודית הדוחפים אותה לעימותים חריפים. בין היתר הוא מציין את השאיפה הדתית לעולם הרמוני ושלם, ואת הרצון להגיע לתיקון עולם דרך הפריזמה של החברה והמדינה (כך למשל: “ציון במשפט תיפדה”). לקראת התשיעי באדר אנו מבקשים להקדיש ידיעון זה לעיסוק בכללי המשחק המתווים את גבולות המחלוקת. נבחן את הכלים שיש בעולם ההלכה, כמו גם את אלה שיצרה הדמוקרטיה, במטרה לאפשר מחלוקת שאיננה מרסקת את הציבור לגורמיו.

מצורף כאן קובץ המאגד 2 מערכי שיעור בנושאים:

1. יישוב סכסוכים בהלכה.
2. דמוקרטיה אמיתית פירושה בחירה עצובה, אך מודעת, באחריות הדדית.

במערכי השיעור המצורפים כאן נעסוק בכללים של פתרון סכסוכים. נראה כי גם היהדות, רצופת המחלוקות, וגם מנגנוני הדמוקרטיה השכילו לייצר חוקי משחק המאפשרים ליריבים לנוע על אותו הלוח. נבחן כללים אלה לנוכח מקרי מבחן מן האקטואליה הישראלית והעולמית ונסיים בהעמדת מודל לפתרון: האינטרס העצמי הנאור, ובהערתו של פרופסור שלום רוזנברג אודות הפשרנות והוויתור הכרוכים בחיים משותפים של הקצוות.

מטרות:

1. להכיר את גבולות המחלוקת הלגיטימיים על פי השקפת חז”ל.

2. להכיר חלק מהמגבלות שמטילה ההלכה על דרכי ההתמודדות בעת מחלוקת.

3. להכיר את הכלים שיצרה המערכת הדמוקרטית לניהול מחלוקת ראויה.

4. ליישם את הכלים הללו על מקרים מן האקטואליה הישראלית והעולמית.