במילה בחירות אנחנו נפגשים עם המילה חירות שפירושה חופש. בחירות דמוקרטיות הם החופש של האזרח במדינה להיות שותף בהחלטות החשובות .
בפרשות השבוע שאנו קוראים בשבועות אלה, אברהם אבינ ו , שותף במה שקורה מסביבו , בבית , בחברה ובמרחב ארץ ישר
רצח ראש הממשלה יצחק רבין ז"ל היה נקודת שבר נוראית בחברה הישראלית, שנבעה מתוך שיח מפלג, הקצנה וקושי עצום לנהל מחלוקות עמוקות. ביום זה, רגע לפני הבחירות שייתקמו בשבוע הבא, אנו עוצרים כדי לשאול:האם יש בידינו כלים לנהל מחלוקת עמוקה לל
מערך זה נכתב בעקבות אירועי ה 7- באוקטובר ומלחמת חרבות ברזל, במטרה להאיר את הצורך הקיומי בשינוי תרבות השיח בינינו. המערך אינו מבקש לטשטש מחלוקות, אלא מעודד ריבוי דעות ורואה בוויכוח כלי הכרחי לבירור האמת. עם זאת, הוא מציע כיוון מחשב
מטרת השיעור:
להתנסות בפועל בתהליך הכרעה דמוקרטית, תוך דגש על: חשיבות הדיון, נימוק עמדות, הקשבה לזולת והפנמת עקרון הכרעת הרוב.
מטרת השיעור – להתנסות בניהול דיון ערכי ומורכב על השסעים בחברה הישראלית, להניע תהליך
פדגוגי המעביר עמדות וגופים מסטטוס של "לא לגיטימי" (פסילה מוחלטת) להבנה של
לגיטימיות דמוקרטית (גם בהיעדר הסכמה), ולבחון כיצד מונעים מהשוני בחברה
(ל
סרטוני בחירות, מודעות ופוסטים ברשתות מנסים ״לשחק״ על הרגש שלנו כדי להוציא
מאיתנו תגובה מהירה. בסדנה הזו נלמד איך לעצור לרגע, לפרק את המניפולציה,
ולנסח עמדה חכמה וערכית שבאמת מייצגת אותנו.
התלמיד יבין את המושג "לפנים משורת הדין" בניגוד ל"דין תורה"
(עמידה דווקנית על החוק), ויכיר את הפרשנות לחורבן המציגה את הצדקנות והעקשנות
המשפטית כגורם הרסני לחברה.
חג שבועות, חג מתן תורה, ממוקד במעמד הר סיני ובחוויה העמוקה שהוא חרט בלבבות בניישראל לדורות. חוויה של חיבור ל-ה' מתוך אהבה, דרך הלב. במקביל לחווית החיבור ל-ה', מודגשת ביהדות גם חווית ״קבלת עול מצוות"
בכל חתונה אנו מזכירים את ירושלים. רגע לפני שהחתן שובר את הכוס הוא אומר את הפסוק:"אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני. תדבק לשוני לחיקי אם לא אזכרכי, אם לא אעלה את ירושלים על ראש שמחתי".
השיעור לוקח שני אתוסים מרכזיים הקשורים לל"ג בעומר ומנגיד אותם זה לזה. הסיפור של בר כוכבא -מודל של פעולה, אקטיביות וגבורה מעשית. מול הסיפור של רשב"י: מודל של התכנסות, שקט ובניית עוצמה פנימית
המנון "התקווה" מושר לעיתים קרובות מתוך הרגל, ללא תשומת לב למשמעות העמוקה של מילותיו. שיעור זה נועד להפוך את ההמנון מטקסט היסטורי ל"מפת דרכים" זהותית ואקטואלית. דרך חקר בקבוצות, התלמידים יגלו כיצד ההמנון מקפל בתוכו ערכים ומוסר
העדרותו הכמעט מוחלטת של משה רבנו מההגדה של פסח, הינה נקודת מוצא לדיון פדגוגי בשאלת מעמדו ותפקידו של הפרט אול מול הכלל בעיצובם של תהליכים היסטוריים מכריעים.
יום הזיכרון משמש כ"עיר מקלט" של אחדות. המטרה היא להעמיק את הבנת התלמידים בנוגע למהות השותפות הישראלית לאור יום זה ולעבור מהזדהות רגשית בלבד , לשותפות המשלבת בין הזהות היהודית לערכים דמוקרטיים וממלכתיים.
השיעור מתחיל בשאלה מדוע נקבע יום השואה לתאריך כ"ז ניסן, ממשיך בשאלה של עיצוב זיכרון היום , במתח בין שואה לגבורה ובשאלה מהי גבורה ומסיים בהבדלים בין תודעת השואה ברוח הציונית של קום המדינה לבין תודעת השואה כיום.
אנו נמצאים בעיצומה של מלחמת שאגת הארי. בעוד חיילנו נלחמים באומץ בחזית באיראן, ישראל מותקפת באופן יומיומי והלימודים מתקיימים ממרחק. תלמידנו מוצאים את עצמם בבתיהם, ללא שגרה קבועה, עם שיעורים מרחוק בלבד.
