על יום הזיכרון, קול הצפירה וקול השופר

על יום הזיכרון, קול הצפירה וקול השופר

הצפירה- חוקות הגויים, טקס ישראלי חילוני או רגע נשגב של אחדות ככל ישראלית?

הבריטים- ככל הנראה הראשונים שהנהיגו צפירת זיכרון. היה זה בתום מלחמת העולם הראשונה, המטלטלת ביותר מן המלחמות שידע העם הבריטי בכל ההיסטוריה רוויית המלחמות שלו.
הצפירה נקבעה לשעה 11:00, השעה המדויקת שבה הסתיימה "המלחמה הגדולה" בשנת 1918.
מאז, הפכה צפירת הזיכרון למנהג נדיר ויוצא דופן בעולם המודרני. גם במקומות שבהם נהוגה עדיין דקת דומיה לזכר הנופלים, לרוב היא אינה מלווה בצפירה אלא בצלצול פעמוני כנסיות במקומות שונים באירופה וביפן- מלווה דקת הדומיה הנהוגה לזכר חללי הירושימה ונגסקי בהקשות בגונג.

הבריטים עצמם הפסיקו ברבות השנים את המנהג של הצפירות.
אצלנו הוא נשאר.

ונראה כי הסיבה לכך דווקא אינה העתק ממנהגי הקיום אלא הדהוד לסמל יהודי קדום:
מקור הצירוף "יום זיכרון" הוא בכינויו של ראש השנה במקרא:
"בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם שַׁבָּתוֹן זִכְרוֹן תְּרוּעָה מִקְרָא קֹדֶש" (ויקרא, פרק כ"ג, פסוק כ"ד).

ונראה כי במודע או בתת מודע, כשנבחרה הצפירה לעמוד במרכז ימי הזיכרון הלאומיים הדהדו בה גם קול השופר וקול תרועת החצוצרות המריעות עם יציאה למלחמה שנכללו שנכנסו אף בתפילת יום העצמאות :
"(ט) וְכִי תָבֹאוּ מִלְחָמָה בְּאַרְצְכֶם עַל הַצַּר הַצֹּרֵר אֶתְכֶם וַהֲרֵעֹתֶם בַּחֲצֹצְרֹת וְנִזְכַּרְתֶּם לִפְנֵי ה' אלוקיכֶם וְנוֹשַׁעְתֶּם מֵאֹיְבֵיכֶם:
(י) וּבְיוֹם שִׂמְחַתְכֶם וּבְמוֹעֲדֵיכֶם וּבְרָאשֵׁי חָדְשֵׁכֶם וּתְקַעְתֶּם בַּחֲצֹצְרֹת עַל עֹלֹתֵיכֶם וְעַל זִבְחֵי שַׁלְמֵיכֶם וְהָיוּ לָכֶם לְזִכָּרוֹן לִפְנֵי אלוקיכֶם אֲנִי ה' אלוקיכֶם". (במדבר פרק י)

עם קום המדינה, יזמו כמה עיריות צפירת יום הזיכרון ולאחר כמה שנים הנוהל הזה נחקק באופן רשמי: בחוק יום הזיכרון קבעה הכנסת כי "ביום הזיכרון תהא בכל רחבי המדינה דומיה של שתי דקות בהן תשבות כל עבודה ותיפסק כל תנועה בדרכים".

לשם קיום דקות הדומיה נשמעת צפירה בכל רחבי הארץ, והציבור נוהג לעמוד לכבוד הנופלים. בפועל, מושמעת בליל יום הזיכרון בשעה שמונה צפירה בת דקה אחת, ולמחרת בשעה אחת עשרה צפירת התייחדות בת שתי דקות. טכסי הזיכרון נערכים סביב שעת הצפירה. אגב, הסיבה לכך שביום השואה יש רק צפירה אחת, בעוד שביום הזיכרון לחיילי צה"ל שנפלו יש שתיים היא בשל חקיקה בזמנים שונים, ולא מחמת חשיבות שונה של ימי הזיכרון הללו בעיני מישהו.

מרבית אזרחי ישראל ובהם גם הציבור החרדי ובני מיעוטים שונים, מכבדים את הצפירה. עם זאת, יש מהם, הרואים בה מנהג של גויים ומעדיפים לכבד את זכר הנופלים בלימוד משניות ופרקי תהילים.
כשנשאל על כך, קבע הרב צבי יהודה הכהן קוק זצ"ל כי: "העמידה בצפירה לחללי צה"ל, יש בה מצווה קדושה של זיכרון כבוד הקדושים".


מצורפים כתבות ומאמרים לקריאה נוספת והצעה לסרטון ולמערך שיעור:

מתי עלתה הצפירה של יום הזיכרון לארץ

הרב עודד וולנסקי על הצפירה כרגע של אחדות כלל ישראלית

המיתוס והטקס – מערך שיעור של יסודות

לחזור הביתה בשלום

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב print

אולי יעניין אותך גם

תמונת דגלי ישראל, יום העצמאות

בשורה של ברית

מאת הרב איתמר נחמני והרב יובל אהלי. מאמר זה הוא חלק ראשון מתוך הידיעון לזכר רוה"מ יצחק רבין ז"ל תשפ"ב. רצח ראש הממשלה יצחק רבין

להמשך קריאה >>
דילוג לתוכן