לך יש אותי, לי יש אותך

לך יש אותי, לי יש אותך

ביקרנו אצל סגן השר ד"ר מייקל אורן היום.

שוחחנו על מגילת העצמאות שכרכה את העם הישראלי (וקבוצותיו) עם העם היהודי (וזרמיו) אל מדינת ישראל עם היווסדה.

מהם האתגרים שהציבה לנו ולדורות הבאים בכריכה זו?

מהי הגדרת זהות יהודית?

מה משמעות ההזדהות כיהודי?

מה פה בארץ?

מה בקהילות שחיות במקומות אחרים?

מה המטען שנושאת על גבה המילה 'תפוצות'? מה שומעים בה כל אחד ואחת?

 

שוחחנו על הרחבת שולחן הדיונים של העם היהודי בסוגיות שונות, מתי כן? מתי לא? מה המחיר שכל מצטרף לשולחן זה משלם בהסכמו לשבת ולשוחח עם ה'אחרים' ומה המחיר שיושבי השולחן משלמים על הרחבת מעגל היושבים בו.

שאלנו, מתי לגיטימי שמדינה מגדירה מדיניות פנים שלה עצמה תוך התייחסות לתהליכים ומהלכי רוח ודעות המתרחשים בקבוצת אזרחים שאינה אזרחיה, ומתי זה לא מתאים ואף צורם…

ועוד, ועוד.

הנחנו לפנינו את שורותיה של נעמי שמר בפנייתה לאידה נודל, כאחות היושבת בציון לאחותה שבניכר, בין כל הקשיים (פה ושם) והחלומות הקיימים והשבורים:

" לך יש אותי,

לי יש אותך,

לנו יש אותנו!".

(מה שלומך אחות, נעמי שמר)

תודה לסגן השר מייקל אורן וצוות הלשכה שלו.

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב print

אולי יעניין אותך גם

דילוג לתוכן