התבוננות במראה: האם אני אוטופיס/ית?

התבוננות במראה: האם אני אוטופיס/ית?

מאמר מתוך ידיעון "להחזיר עטרה ליושנה"- בין אתחלתא דגאולה למדינת היהודים
לזכרו של הרב עובדיה יוסף

לפניכם נושאים שונים הקשורים לסוגיית הטוטאליות האוטופית לעומת האנטי-טואטליות הפרגמאטית; נסו לדרג את עצמכם על ציר מאחד עד חמש בנוגע לעניינים הבאים.

"משתדל תרי"ג":
הדברים הבאים, הלקוחים מתוך כתבתו של יאיר שלג, שירת נחום, (הארץ 13.06.2007) מיטיבים להגדיר את המושג משתדל תרי"ג:

"את אופי הדתיות הנוכחית שלו, מגדיר פצ'ניק כ"משתדל תרי"ג": "זה ביטוי שהולך עכשיו בין החבר'ה, שאומר שאני משתדל לשמור את כל המצוות, אבל אם קורה שלא הנחתי תפילין איזה בוקר, כי הייתי מאוד עסוק, אני לא בהכרח חש אשמה".

מדינת ישראל כראשית צמיחת הגאולה:
להלן שאלה שהופנתה לרב שרלו באתר מורשת, כ"ב בניסן תשס"ה:

לכבוד הרב שרלו שלום וברכה.
רבים נוהגים להוסיף בברכת המזון תוספות כגון "הרחמן הוא יברך את מדינת ישראל ראשית צמיחת גאולתנו", "הרחמן הוא יברך את חיילי צה"ל העומדים על משמר ארצנו", ואפילו ראיתי "הרחמן הוא ישכין שלום בין בני יעקב לבין בני ישמעאל".
רציתי לדעת האם מותר להוסיף את ההוספות הללו והאם מותר להוסיף עוד הוספות של עצמי?

שירות בצבא:
הצבא מפרסם אחת לכמה זמן נתונים אודות מחזורי ההתגייסות לצה"ל, תוך דירוג של בתי ספר ופילוח על פי כמות המתגייסים ליחידות קרביות להלן תגובתו של אחד מסגני מנהלי בתי הספר (התפרסם במקומון זמן ירושלים 18/8/2009):

"איפה כתוב שאם מישהו קרבי אז הוא יותר חשוב ונעלה ממישהו שעושה שירות משמעותי במקום אחר? אין אות קלון על מישהו שלא עשה שירות קרבי, מה גם שיש הרבה שלא מסוגלים מבחינת הנתונים", כך קבע בשבוע שעבר סגן מנהל תיכון תל אביב בירושלים, איציק שמש.

"במקום שבו כולם רוצים לעשות היסטוריה הוא רוצה לאהוב"
כותרת זו נבחרה לייצג את סרטו של יוסי סידר, ההסדר, באתר הרשמי של וואלה. ואכןשני גיבורי הסרט, בכיכובם של אקי אבני וטינרקבל, יוצאים כנגד המוסכמות בחברה המתנחלת בה גדלו. הנערה מתריסה כנגד התיישבות הוריה בגבעה סחופת רוחות בעת שאימה סבלה ממחלה קשה, בעוד המפקד בצבא תוהה האומנם השליחות הצבאית-דתית, אותה הטיל עליו רבו הנערץ, אכן מתאימה לצרכיו ורצונותיו.


נקודה למחשבה:

האם קיימת עקביות או חוסר עקביות בנכונותכם להתמסר לרעיון האוטופי? האם השקפת עולם אוטופית/אנטי אוטופית נגזרת מתכונת אופי או שהיא תלוית עניין? האם בחרתם בהשקפת עולם זו או אחרת או שמא השקפה זו כרוכה בשייכות משפחתית, חברתית מגזרית וכן הלאה?


 

אוטופיה כאן ועכשיו

חברות מסורתיות וקדם מודרניות מניחות שהקיום האנושי הוא מלא סבל, בעיות וקשיים, אולם פתרון קסם המממש בצורה מלאה אידיאלים כמו קדושה, מוסר וכו' איננו קיים. גישות מסורתיות מניחות שהבעיות והסבל האנושי באים על פתרונם מחוץ להיסטוריה האנושית -או בחיים אחר המוות או באחרית הימים, כך גם מימשו האידיאלים והקרבה לא-ל. ההנחה שניתן לממש אידיאלים עליונים ולפתור את בעיות היסוד של הקיום האנושי ברמה הארצית החברתית פוליטית בכאן ועכשיו היא הנחה מודרנית, השייכת לתנועות המהפכניות הגדולות של המאה ה-20, כמו גם לזרמים שונים במפעל הציוני.

הרב עובדיה הציב אלטרנטיבה לא אוטופיסטית, לנוכח מגזרים רבים בחברה הישראלית. מהי החברה האוטופית או המדינה האוטופית שרואים לנגד עיניהם האנשים הבאים:

"מדינת ישראל יסוד כסא ה' בעולם". (הרב קוק)

"הציונות היא תנועה משיחית. זוהי אולי המילה היחידה ההולמת אותה, המייחדת אותה. זוהי תנועה, שעורגת לגאולת העם ולגאולת העולם". (דוד בן גוריון)

"אם אני הולך למות, הרי הולך אני בשמחה, בלב קל, מפני שזה לשם הדבר הכי יקר לי. האם לא שמחה היא למות מתוך הכרה, שבמחיר זה יקבל עמי דבר מה במולדתי היקרה, בארץ ישראל?"
(יוסף טרומפלדור)

"מוטב לחיות כל החיים בבית סוהר ובלבד שירושלים והר-הבית יהיו משוחררים מאשר להיות משוחרר וירושלים תהיה משועבדת." (הרב שלמה גורן)

"זה הדור דור ימות המשיח,
מנמנם ולקום מאחר,
הוא זקוק לנביא ומוכיח,
או לפחות – לשעון מעורר". (נתן אלתרמן)

"אם ניקח כל פריצות הדור והעבירות המרובות הנעשות בכל העולם, וישימו אותם בכף מאזניים אחת, ומדינה ציונית בכף מאזניים השני; תכריע המדינה את הכול – שהיא השורש של אבי אבות הטומאה שבכל העולם כולו". (יואל טייטלבוים. אדמו"ר הראשון מסאטמר)

לסיכום:

בבואנו להתבונן ברב עובדיה כפוסק וכמנהיג מפלגה פוליטית ,שהטביעה את חותמה על החברה הישראלית, אנו מבקשים להעמידו על ציר התייחסות זה: בין האוטופי לאנטי אוטופי. זאת ועוד, אנו מבקשים אף לדייק את מקומנו כאנשים פרטיים, כחברי קהילה, וכאזרחי המדינה בהתייחסות לציר זה.

הציונות הדתית קיימה יחסי קרבה וריחוק עם הרב עובדיה יוסף. מחד הערכה עצומה לאישיותו התורנית, לרוחב ידיעותיו ולפסקו האמיצים. מאידך קושי גדול להכיל חלק גדול מהתבטאויותיו כלפי המדינה ומסודות השלטון, וכלפי חלקים שונים המרכיבים את החברה הישראלי. נראה כי העמדתו כאישיות בעלת השקפת עולם אנטי אוטופית עשויה לברר חלק מקונפליקט זה, שכן הציונות הדתית נטועה היטב בתוך השיח האוטופי הטוטאלי והשואף לשלמות. לצד זאת, אנו מעוניינים אף לעורר את התודעה שלנו, כציבור דתי, לשתי הגישות הללו. מתוך נהירות המושגים נוכל כעת לבחון לא רק את הרב עובדיה, אלא אף להתבונן בנו כמגזר, להגדיר את הסוגיות בהן אנו שואפים לאוטופיה, ואת אלו בהן אנו מרפים ממנה, להבין את יחסי האוטופיסט עם הציבור הכללי שאיננו יכול או מעוניין לחיות על פי סטנדרטים אלו, ולשאול האומנם זוהי האפשרות היחידה לחיות כאדם דתי ומודרני במדינת ישראל של תחילת המאה ה-21.

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב print

אולי יעניין אותך גם