הבחירות בסיקור התקשורתי

הבחירות בסיקור התקשורתי

"איך החטוף והמיידי בלע את העמוק והמהורהר" (אילנה דיין)

"התקשורת שמתמסרת לפוליטיקה והפוליטיקה שמתמסרת לתקשורת".
במילים אלו מתארת אילנה דיין את הקשר בין שני המוסדות, המרכזים בידיהם עצמה רבה. אחד מרגעי השיא של היחס המורכב בין הפוליטיקה והתקשורת הוא ללא ספק, ימי הבחירות. כיצד מסוקרת תעמולת הבחירות ומהם הדגשים שבוחרת התקשורת להאיר בעינינו? איזו תעמולה סמויה מקיימים אמצעי התקשורת? האם פרסום סקרים הוא בבחינת תעמולה?

בהרצאה מרתקת, אותה נשאה אילנה דיין בכנסת, היא מתארת כיצד התמונה או 'הדקדוק הוויזואלי' משתלטים על הטקסט[1]. לדבריה, מחקר שנערך באוניברסיטת הרווארד בסוף המאה הקודמת מודד את אורך ה 'סאונד בייט', אורך הזמן בו נותנים למועמד לנשיאות לדבר ברצף. יחידת זמן זו התקצרה מ 43 שניות בממוצע בשנת 68' ל 9.2 שניות בממוצע בשנת 92'. עוד מוסיפה דיין ומציינת את רונלד רייגן, כמנהיג האמריקני שידע לנצל את המדיום הוויזואלי ולמנף אותו לצרכיו. אמצעי התקשורת של ימי רייגן, שנות השמונים של המאה הקודמת, התרחבו וכוללים כיום אף את הרשתות החברתיות המייצרות תקשורת מסוג אחר לגמרי. כניסתם של גורמי תקשורת אינטרנטיים, מהירי דיווח ובעלי חזות וויזואלית זמינה ועצמותית, השפיעו אף על העיתונות הכתובה או שידורי הטלוויזיה והרדיו. כיצד תכונות אלו באות לידי ביטוי בסיקור התקשורתי של מערכת הבחירות?

'חוק הבחירות' (דרכי תעמולה תשי"ט 1959) כולל סעיפים רבים ועבר לא מעט גלגולים בשנות קיומו. סעיפים הכוללים התייחסות לגודל המודעה, לתאריכי פרסום, לזכיינים, לפרסום סקרי דעת קהל ועוד ועוד. סעיפי החוק מבקשים להקיף את מירב האפשריות העולות על הדעת. אך מה בדבר התעמולה הסמויה, הבלתי נראית, המחופשת או המרומזת בלבד?

התבוננות בכותרות התקשורת האינטרנטית, המספקת סקירת חדשות יומית להמוני בית ישראל, חושפת מיד את ההטיה הפוליטית של המערכת:

נתבונן היטב בכותרות:

תעמולת בחירות כותרת בחירות של אתר ynet

 

תעמולת בחירות כותרת בחירות של אתר כיכר השבת

 

תעמולת בחירות כותרת בחירות של עיתון ישראל היום

 

מי מופיע ופניו אל החזית?
מי במרכז ומי בשוליים?
איך משרת הדגל את המסר הרצוי?
מהי הבעת פניו של המועמד?
ולבסוף: האם נשים רצות כלל לכנסת..?
אלה התמונות אליהן ייחשפו בוחרי 2015 שעה שהם מעיינים בעיתון היומי, ויזואליות שיש לה כוח חזק יותר מכל מילה כתובה.

 

הידעת? שישים שניות על סקרים ובחירות:

סקרים שונים מלווים את הציבור עוד טרם הוחלט על פיזור הכנסת. כיצד משפיעים סקרים אלה על החלטת הבוחרים? המחקר מעלה שתי מגמות הפוכות בהקשר זה: נטייה להצטרף ל 'סוס המנצח' ( – המנצח, לכל הפחות, על פי הסקרים), או נטייה לסייע דווקא למפלגות המפגרות בסקרים על מנת לעלות את קרנן. החשש מפני פרסום סקרים מגמתיים שמטרתם להשפיע על החלטת הבוחרים הוביל לחקיקה המגבילה את השימוש בסקרים. בשנת 2007 התקבל התיקון לחוק הבחירות, האוסר על פרסום תוצאות סקרי בחירות החל מחודש לפני הבחירות ועד סגירת הקלפיות ביום הבחירות. (מתוך: רפאל ונטורה, סקרי בחירות, המכון הישראלי לדמוקרטיה)


 

[1] חלק מתוך הרצאתה של אילנה דיין בכנסת: הקשר בין פוליטיקה, תקשורת וממשל. 7/72011
חלקים נוספים של הרצאתה קיימים אף הם ב
youtube.

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב print

אולי יעניין אותך גם

תמונת דגלי ישראל, יום העצמאות

בשורה של ברית

מאת הרב איתמר נחמני והרב יובל אהלי. מאמר זה הוא חלק ראשון מתוך הידיעון לזכר רוה"מ יצחק רבין ז"ל תשפ"ב. רצח ראש הממשלה יצחק רבין

להמשך קריאה >>
דילוג לתוכן