זכות הקניין, המאפשרת לאדם להיות בעלים של קרקע ורכוש במדינתו היא לא רק אחת הזכויות הטבעיות הבסיסיות ביותר [כפי שנקבע במסמך זכויות האדם של האו”ם ב-1948] אלא גם אפשרות מהותית לחיבור ולשייכות. חלק מרכזי בזהות של כל אחד ואחת מאיתנו טמון במקום בו נולדנו, במקום בו אנחנו חיים ובין השאר במקום בו חיו אבותינו ואמותינו והמקום בו סיימו את חייהם.

והפרשה שלנו מפגישה אותנו עם משא ומתן של אברהם אל מול עפרון על קניית חלקת קבר לשרה. אברהם, שאלוהים הבטיח לו את הארץ מתקשה להיאחז בה, צריך לעבור קשיים כדי להפוך אותה לחלק ממנו עד שלבסוף הוא קונה אותה “בכסף מלא” ויש שיאמרו במחיר מופרז.

הרב לורד יונתן זקס שנפטר השבוע רואה בקושי הזה נקודה עמוקה יותר וכך הוא מסביר בספרו ‘שיג ושיח’: “ה’ מבטיח, אבל מקיים ביחד איתנו. בריאת העולם הייתה מעשה של צמצום: ה’ פינה מקום לעולם. בבריאת האדם הוא הצטמצם כדי לפנות מקום לחופש הבחירה של האדם. בעצם הצמצום הזה הוא נתן לנו אחריות;  ורק על ידי יישומה אנחנו מגיעים למלוא מעמדנו כבני אדם.

אלוהים הציל את נוח מהמבול, אך כדי שזה יקרה נדרש נוח לבנות תיבה. הוא נתן לעם ישראל את ארץ ישראל, אך כדי לקבל אותה עם ישראל צריך להילחם. אלוהים נותן לנו את הכוח לפעול, אבל את המעשה אנחנו צריכים לעשות. מה שמשנה את העולם, מה שמגשים את ייעודנו, איננו מה שה’ עושה לנו, אלא מה שאנו עושים בשבילו”