• על המורה לבקש מהתלמידים לחפש את הגדרת המושג- גזענות, ולהניח אותו בפניהם במהלך השיעור כבסיס לדיון.
• לשימושכם, מצורפת שיחה מצולמת של הרב מברהטו סלומון עם רוחמה גבל-רדמן בנושא: גלי המחאה של יוצאי אתיופיה, ישראליות וגזענות.

שלב א’ – ניתוח אירועים:

1. שוטר עשה שימוש בנשק כנגד צעיר שחום עור שהיה שותף באירוע אלים. הצעיר נפגע באורח קשה. השוטר טען שהצעיר היה שיכור והתנהג באלימות וסיכן את העוברים ושבים ולא הייתה לו ברירה אלא להשתמש בנשק. מנגד טענו קרובי משפחתו וחבריו שהשימוש בנשק הוא מסוכן ולא ניתן לעשות בו שימוש אלא במקרים קיצוניים ביותר. לדעתם לא היה נשלף הנשק אילו היה מדובר בצעיר שאינו שחום עור.

2. בית הספר במרכז הארץ הושבת ע”י ועד ההורים במחאה על כוונת הנהלת בית הספר לקבל לבית הספר תלמידים עולים, יוצאי העדה האתיופית. לטענת ההורים הפער התרבותי, הלימודי-אקדמי והערכי בין ילדי בית הספר לבין תלמידים עולים, יוצאי העדה האתיופית הוא גדול ועלול לייצר אינטראקציות חברתיות בעייתיות ולהציב חסמים בפני התקדמות התלמידים כולם.

3. בכנס בחירות של אחת המפלגות נאמר כי הציבור שמצביע למפלגה היריבה, שייך לעדה מסוימת, והצבעתו הפוליטית מעידה על בערותו והפרימיטיביות שלו. הדובר נימק את דבריו בכך שאם היו המצביעים הללו חכמים יותר הם היו מבינים שהצבעה למפלגה הזו פוגעת בהם מבחינה כלכלית וחברתית.

4. אדם התאשפז בבית החולים. הוא ביקש שבשום פנים ואופן לא ישכנו אותו בחדר אחד עם מי שאינו יהודי. טענתו הייתה שהוא אינו מרגיש בנוח להתפלל ולהניח תפילין לצד אדם שאינו יהודי.

5. קבוצת כדורגל ביקשה לקבל לשורותיה שחקן מוסלמי מחו”ל. האוהדים הודיעו שכל עוד השחקן הוא חלק מהקבוצה הם לא יגיעו לעודד את הקבוצה במשחקים שלה.

6. פוסט בפייסבוק קורא לתעדף במתן החיסונים כנגד קורונה את האוכלוסייה היהודית על פני האוכלוסייה הערבית בישראל. לשיטתו אין הבדל בין תיעדוף כזה לבין תיעדוף של אוכלוסיות מבוגרות ובסיכון על פני הדור הצעיר.

נחלק את התלמידים לקבוצות על פי האירועים השונים. כל קבוצה תקבל אירוע ותתבקש לדון בו ולנתח אותו על פי השאלות הבאות:

א. האם האירוע מתאר אירוע גזעני בהכרח או שניתן לפרש אותו גם אחרת? נמקו מדוע!
ב. האם נתקלת את/ אתה באירוע גזעני בחיים שלך?
ג. מה משותף לאירועים שאתם רואים אותם כגזעניים?
ד. במה פוגעת ההתנהגות הגזענית שזיהת באירועים שונים (זכויות, ערכים, עקרונות)?
ה. האם לדעתך הפגיעה היא בערכים דמוקרטיים או יהודיים?

שלב ב’ – שיתוף במליאה, נציג מכל קבוצה: קיום דיון

השאלה המרכזית שעליה להתברר בדיון – היו מקרים מובהקים של גזענות והיו מקרים שיש בהם ספק. מה הקריטריון לגזענות ברורה?

שלב ג’ – לימוד מקור – בראשית רבה כ”ד ז’

רבי עקיבא אומר: ‘ואהבת לרעך כמוך’ זה כלל גדול בתורה. בן עזאי אומר “זה ספר תולדות אדם” – זה כלל גדול מזה.. שלא תאמר הואיל ונתבזיתי יתבזה עמי חברי. אם עשית כן, דע למי אתה מבזה, “בדמות אלקים עשה”. (בראשית רבה כד, ז)

במליאה:
• מה ההבדל בין “הכלל הגדול” של רבי עקיבא ל”כלל הגדול” של בן עזאי? איזה ערך מדגיש רבי עקיבא ואיזה ערך מדגיש בן עזאי?
• מאיזה מקום שולל בן עזאי את הגזענות? הסבר מדוע?

שלב ד’ – נסיים עם הסיפור על הרב צבי יהודה

כתב מורנו הרב צבי יהודה הכהן קוק זצ”ל בחודש ניסן תש”ז. וזה לשון המכתב, שכותרתו: “מעשה נערים מבייש ומצער”:

“לכבוד המנהל והמורים של בית הספר פה עיר קודשנו תיבנה ותיכונן!
הנני מחויב להעיר את כבודו על העניין דלהלן: היום בשעות שלפני הצהריים, בעברי על פני בית הספר והלאה לרחוב יפו-בן יהודה, ראיתי כי מתוך חבורת ילדים יוצאי בית הספר פגעו איזה מהם, פעמים ופעם, פגיעה שבגוף והתגרות גסה בערבים רוכלי-רחוב שעברו אז שם. פעמים – יחד בשני הערבים אחד צעיר ואחד זקן, שהיו משותפים בעניינם כנראה, התחל בצעיר והמשך בזקן בגסות מיוחדת. זה היה מרחק קטן מן שער החצר של בית הספר. אחר כך שוב בצעיר אחד, במדרכת רחוב יפו לצד תחילת רחוב בן יהודה.
נצטערתי ונתביישתי מאוד למראה עיני זה. מתוך מרוצת הילדים והשתובבותם לא עלה בידי להשיגם ולהעירם על כך. איני יודע מי הם הילדים האלה, מי הוריהם ומוריהם. יודע אני רק זה, שהם היו יוצאי בית הספר. לא כולם, לא כל חבורת הילדים יוצאי בית הספר, עסקו באותה פגיעת-התגרות מגונה, אלא איזה מהם. וכמדומני שגם מי מהם מחה נגד זה.
אף על פי כן מציאות העובדה הזאת, שהכאיבתני והעליבתני, כאמור, מחייבת אותי להעירכם על הצורך בשימת-לב חינוכית יתירה ומיוחדת לביטול אפשרויות שכאלה, גם מצד עצמה של תורת היהדות ומוסרה וגם מצד הערך המעשי היישובי והמדיני של משמרת דרכי שלום ויחסי שכנים.
בכל כבוד ויקר ובתוחלת קידוש השם לישע עמו ונחלתו”.

• נקרא את הסיפור ונבקש מהתלמידים לכתוב נקודה אחת שהם לוקחים איתם מהסיפור ומדוע דווקא אותה?