חברה דמוקרטית בנויה על חופש הביטוי וחופש הפעולה (כמו גם על שמירה על כללי משחק ועקרונות נוספים).
החופש מאפשר ומעודד ריבוי ושוני: ריבוי של דעות ותנועות, ושוני בין דעות ותנועות. הריבוי והשוני, על פי טיבם, מונעים הסכמה מלאה: הם מעוררים מחלוקת, יוצרים מתח ומאיימים בהתנגשות. ההתנגשות עלולה לגרום לקנאות ולאלימות. כדי למנוע זאת ולקיים את הֲסדר והשלום החיוניים לחיים תקינים, נחוצה סובלנות.
הסובלנות כלפי אדם שונה ודעה שונה, גם אם הם משונים ומכעיסים, היא תנאי לחברה פתוחה ודמוקרטית. על מנת לאפשר חיים משותפים ותקינים, למרות ותוך כדי השוני בין הדעות, המגזרים והאינטרסים השונים.
גם בתוך השיח היהודי, אנו נתקלים במופעים של מחלוקת בין דעות ואינטרסים שונים בחברה ובהמלצה לנהוג בחיבה ורעות למרות המחלוקת ומתוך העיקרון של “האמת והשלום אהבו” (בבלי, יבמות יד, ע”ב).

ביחידה זו שלושה מערכים בנושאים:

1. יום של שמחה.
2. ויכוח אינו סיבה למריבה.
3. חיים בלי סובלנות.

המטרות:

1. להכיר בכך שבחברה מתוקנת, סובלנות היא צורך קיומי.
2. ללמוד על הערך “סובלנות” מן המקורות היהודיים.
3. ללמוד מהי המשמעות המעשית של חוסר סובלנות ומה הן השפעותיו המזיקות בחיי המדינה.