שאלתו של רש”י בשם המדרש בתחילת הפרשה שלנו היא אחד הביטויים שהשתרשו עמוק גם אל תוך השפה המודרנית – “מה עניין שמיטה אצל הר סיני?”. תשובות רבות ומגוונות נאמרו לשאלה הבסיסית הזו אבל לפעמים צריך להתעמק בשאלה עצמה.
התורה היא לא קובץ סיפורים, אוסף של קטעים קצרים שנאספו ונערכו יחד. התורה היא סיפור של עם, סיפור שהתחיל לפני אלפי שנים וממשיך עד ימינו וכדי להצליח “להחזיק” את כולו בראש אנחנו צריכים להצליח לחבר את הנקודות, להצליח לראות כל חלק במקומו הנכון בתהליך ולא במנותק מהסיפורים שהיו לפניו או שיהיו אחריו.
השאלה “מה עניין שמיטה אצל הר סיני” מבקשת ליצור קשר בין הדברים, מבקשת ליצור סיפור אחד שלכל דבר בו יש משמעות כלפינו ולא עוד פרט טכני שהיה ונגמר. את אותה שאלה ששאלו חז”ל על פרשת השבוע אנחנו צריכים להמשיך ולשאול עד ימינו אנו – מה הקשר שלנו לדברים שנכתבו לפני אלפי שנים ומה המשמעות שלהם לחיים היהודיים שלנו היום במדינת ישראל של המאה ה-21.
ככה בונים מסורת, עם חיבור של היום למה שהיה אז. ככה יוצרים עם, עם קשר חזק שלא נפרם.
