מטרת השיעור: להתנסות בפועל בתהליך הכרעה דמוקרטית, תוך דגש על: חשיבות הדיון, נימוק עמדות, הקשבה לזולת והפנמת עקרון הכרעת הרוב.

מטרת השיעור – להתנסות בניהול דיון ערכי ומורכב על השסעים בחברה הישראלית, להניע תהליך פדגוגי המעביר עמדות וגופים מסטטוס של "לא לגיטימי" (פסילה מוחלטת) להבנה של לגיטימיות דמוקרטית (גם בהיעדר הסכמה), ולבחון כיצד מונעים מהשוני בחברה (ל

סרטוני בחירות, מודעות ופוסטים ברשתות מנסים ״לשחק״ על הרגש שלנו כדי להוציא מאיתנו תגובה מהירה. בסדנה הזו נלמד איך לעצור לרגע, לפרק את המניפולציה, ולנסח עמדה חכמה וערכית שבאמת מייצגת אותנו.

התלמיד יבין את המושג "לפנים משורת הדין" בניגוד ל"דין תורה" (עמידה דווקנית על החוק), ויכיר את הפרשנות לחורבן המציגה את הצדקנות והעקשנות המשפטית כגורם הרסני לחברה.

חג שבועות, חג מתן תורה, ממוקד במעמד הר סיני ובחוויה העמוקה שהוא חרט בלבבות בניישראל לדורות. חוויה של חיבור ל-ה' מתוך אהבה, דרך הלב. במקביל לחווית החיבור ל-ה', מודגשת ביהדות גם חווית ״קבלת עול מצוות"

בכל חתונה אנו מזכירים את ירושלים. רגע לפני שהחתן שובר את הכוס הוא אומר את הפסוק:"אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני. תדבק לשוני לחיקי אם לא אזכרכי, אם לא אעלה את ירושלים על ראש שמחתי".

השיעור לוקח שני אתוסים מרכזיים הקשורים לל"ג בעומר ומנגיד אותם זה לזה. הסיפור של בר כוכבא -מודל של פעולה, אקטיביות וגבורה מעשית. מול הסיפור של רשב"י: מודל של התכנסות, שקט ובניית עוצמה פנימית

המנון "התקווה" מושר לעיתים קרובות מתוך הרגל, ללא תשומת לב למשמעות העמוקה של מילותיו. שיעור זה נועד להפוך את ההמנון מטקסט היסטורי ל"מפת דרכים" זהותית ואקטואלית. דרך חקר בקבוצות, התלמידים יגלו כיצד ההמנון מקפל בתוכו ערכים ומוסר

יום הזיכרון משמש כ"עיר מקלט" של אחדות. המטרה היא להעמיק את הבנת התלמידים בנוגע למהות השותפות הישראלית לאור יום זה ולעבור מהזדהות רגשית בלבד , לשותפות המשלבת בין הזהות היהודית לערכים דמוקרטיים וממלכתיים.