שאלות ותשובות

לא הצלחת למצוא תשובה לשאלה שלך? אין בעיה!
שאל את שאלתך כאן והמומחים בתחום יענו לך עליה!

קרוב ל- 300 שאלות בכל הנושאים של בחינת הבגרות מלוקטים וערוכים בחוברת אחת ידידותית למשתמש. תלמידים ומורים מהשטח מדווחים על תרגול מלמד, פורה ונעים. אתם מוזמנים, מורים ותלמידים כאחד, להוריד את החוברת ולהתחיל לתרגל... בהצלחה!

שאלות לדוגמא...

  • הצג מה אופייה של המדינה שתקום על פי ההכרזה? הצג שתי דוגמאות לכל מאפיין מתוך ההכרזה.
  • הכרזת העצמאות מדגישה את זכותו של העם היהודי להקמת מדינה. הצג קביעה זו באמצעות שתי דוגמאות שונות. בתשובתך הצג מהי הכרזת העצמאות,
      • 1. "היהודים החילוניים מדגישים זהות יהודית המתבססת על מוצא, היסטוריה, תרבות וגורל משותפים, ורובם רוצים לשמר זהות זו במסגרת מדינית-לאומית-יהודית-במדינת ישראל. לעומתם, היהודים הדתיים מדגישים את דבקותם ואמונתם הדתית: יש מביניהם המשלבים זאת בגישה ציונית ויש השוללים את הרעיון הלאומי ציוני."(קטע מאת בנימין נויברגר)- ציין והצג שני סוגים של זהות הבאים לידי ביטוי בקטע זה. הסבר כיצד סוגי זהות אלו באים לידי ביטוי בקטע.
שאלות טקסט
טקסט 1:
"בעודי מחכה לראיון עם רזי ברקאי בגלי צה"ל, שמעתי שיר סלסולים בניגון ערבי שצרם לי לאוזן. מה לעשות, איני אוהב מוסיקה כזאת. השיר מושר בעברית, אך נשמע כמו ערבית. הואיל וברדיו דיברו על הכניסה של צה"ל לטול כרם, אמרתי לרזי ברקאי שיש לי הרגשה שלא אנחנו כבשנו את טול כרם, אלא שטול כרם כבשה אותנו..." כאשר ברקאי שאל את חבר הכנסת טומי לפיד מה יש לו נגד השיר של הזמר עמיר בניון, לפיד ענה "זה שיר איום ונורא".
בתגובה לדבריו של לפיד, אבי בניהו – מפקד גל"צ, אמר שהמדיניות של גל"צ קובעת שיש להרחיב את היקף ההשמעה של מוסיקה ים תיכונית בגל"צ ובגלגל"צ. עוד הוסיף, כי הוא סבור שזו מוסיקה שקנתה לה אחיזה בקרב חיילי צה"ל ובציבוריות הישראלית בכלל וצרכניה באים מכל הרבדים והעדות של החברה הישראלית, וזאת לצד סוגי מוסיקה אחרים".
(מעובד מתוך עיתון מעריב 22.1.2002, מאת אביבה זלצמן וטל פרי)
  • דבריו של לפיד אינם מבטאים סובלנות. הצג מהי סובלנות. הסבר מדוע דברי לפיד בקטע אינם מבטאים סובלנות.
  • ציין שני נימוקים לחשיבות הסובלנות במשטר דמוקרטי.
להורדת החוברת המלאה לחצו כאן
מוזמנים להגיב ולהעלות חומרים נוספים

"...וזאת בעקבות התבטאויותיו הקשות נגד דרכה של המפלגה, שמעידות שהוא כבר לא ראוי לייצג את ציבור הבוחרים שלה. במסמך ההדחה נכתב: "אנו דורשים ממר חיים אמסלם על פי דין תורה שעליו להחזיר את המנדט לש"ס בהתאם להתחייבותו"

 
שאלת טקסט
 
ח"כ חיים אמסלם: אני חרדי חדש
ח"כ חיים אמסלם מש"ס הודח ממפלגתו לאחר שהביע עמדה נגד ההשתמטות החרדית מהצבא ונגד אברכים שאינם עובדים. מועצת חכמי התורה הציגה לאמסלם דרישה להחזיר לה את המנדט שלו (להתפטר מהכנסת ולפנות את מקומו לחבר כנסת אחר מש"ס) וזאת בעקבות התבטאויותיו הקשות נגד דרכה של המפלגה, שמעידות שהוא כבר לא ראוי לייצג את ציבור הבוחרים שלה. במסמך ההדחה נכתב: "אנו דורשים ממר חיים אמסלם על פי דין תורה שעליו להחזיר את המנדט לש"ס בהתאם להתחייבותו. מועצת החכמים של ש"ס התאספה הערב כדי להביע צער רב על דבריו של חיים אמסלם שפער פיו על אברכי הישיבות היקרים שעוסקים בתורה יומם ולילה ומקיימים את כל העולם בתורתם ועשה זאת ברבים כדי למצוא חן בעיני שונאי התורה...". מועצת החכמים האשימה את אמסלם כי התרחק מדרכה ומאמונותיה של המפלגה, אשר בזכותם נבחר לכנסת ולכן יהא עליו להחזיר את המנדט למפלגה.
בעקבות המקרה חולם אמסלם על הקמת כוח פוליטי מזרחי שורשי והוא התראיין על כך בעיתונות. כאשר הוא נשאל איך ייראה המצע של מפלגתו העתידית? ענה אמסלם כי היא תוביל לחיזוק הצביון הדתי במדינה ותפעל לשילוב דינים הלכתיים במסגרת החוק. היא תתמוך בשירות צבאי וכן תתמוך בתיכונים חרדיים שבחרו ללמד גם לימודים כלליים כתוספת ללימודים תורניים. לדבריו, אין פסול בסטודנטים חרדיים שילמדו באוניברסיטאות, זה לא יהפוך את המדינה לחילונית יותר.
אמסלם גדל בבית בעל נטיות חרדיות, אבל גם לאורם של רבנים ממרוקו כמו הרב שלום משאש, גאוות המרוקאים, שהיה רב ראשי של קזבלנקה וירושלים, והיה ציוני נלהב. אמסלם אמר בראיון: "אני בעד שירות בצה"ל. מי שלא לומד תורה בישיבה, שילך לשרת בצה"ל. אתה רוצה להגדיר אותי כציוני? בבקשה. אם ציונות פירושה נתינת חלקנו למדינה, אני ציוני. אם ציונות פירושה פשרה על דת, אני לא ציוני. ההגדרה הכי טובה, מישהו אמר לי: 'אתה חרדי חדש'. המסר שלי הוא לא לחרדים בלבד. אני חרדי חדש שמדבר לכל העם, שמדבר למסורתיים, לכיפות הסרוגות, לאוהבי הפיוט המרוקאי, הניחוח הצפון אפריקאי, הסגנון המצרי המהודר, הפתיחות הלבנונית והסורית".
(מעובד על פי מאמר של יאיר אטינגר, עיתון "הארץ", 26/11/10)
  1. ציין והצג את עקרון שלטון העם. הסבר כיצד באה לידי ביטוי השמירה על עקרון זה בקטע.
  2. ציין והצג את הגישה של מדינת תורה. הסבר כיצד באה גישה זו לידי ביטוי בקטע.
  3. ציין והצג בשם איזה עיקרון/זכות פועל ח"כ אמסלם בטענתו כלפי גיוס חרדים לצבא. הסבר תשובתך עפ"י הקטע.

מה תכלית המחאה במדינה דמוקרטית?

בין הפרשנויות והעמדות הנשמעות בכלי התקשורת בדבר מחאת הדיור נשמעת הטענה: "מי שלא מסכים עם מדיניות הממשלה שלא יצביע עבורה בבחירות הבאות!" האם זו טענה נכונה? ודאי שלא! למחאה הציבורית שני תפקידים חשובים בחברה דמוקרטית. האחד: ליידע את השלטון מה חושבים האזרחים, והשני: לקיים דיון ציבורי מתמיד על מה שטוב לחברה, ועל מה שראוי להימצא על סדר היום הציבורי שלה.
מחאה היא אחד האמצעים שדרכם אזרחים מביעים את מה שהם חושבים, ומנהלים דיון עם אזרחים אחרים ועם השלטון. במחאה יש גם צד עקרוני. נסביר: בתקופת הצנע, אף אזרח לא חשב להפגין בשל המחסור. המחסור היה מוצדק! כולם ידעו שהוא זמני ונרתמו למצב החירום. המחאה העכשווית, לטענת המפגינים, היא על חוסר הצדק שבמחסור. "אין לי וזה לא בצדק. אני מוחה כי או ש'מישהו חוגג על חשבוני',או שהשיטה שבה מנהלים את הכלכלה במדינה אינה נכונה ואינה לטובת האזרחים. הדיור יקר מאוד במדינה וזה לא מוצדק." זוהי ליבת המחאה וזה מקור הכעס.

למה, באמת, הדיור יקר כל כך במדינה?

אחת הסיבות ליוקר הדיור היא השיטה שבה מתנהלים הדברים. המדינה מוציאה קרקע לשיווק, ומוכרת אותה לקבלן בכסף רב במטרה להרוויח ולהעשיר את הקופה הציבורית. הקבלן רוצה לבנות דירות יוקרה (ולא דירות פשוטות לזוגות צעירים חסרי אמצעים) כדי להחזיר לעצמו את ההשקעה. כך נוצר מצב שבו המדינה מרוויחה סכומים עצומים על גבנו, האזרחים. חשוב לציין שבמדינת ישראל רוב הקרקעות הן בבעלות המדינה (להבדיל ממדינות אחרות שבהן יש קרקעות בבעלות פרטית). המדינה היא מונופול: אין לה במי להתחרות ואין לה עניין להוריד מחירים. הקבלנים בונים אפוא כמעט רק דירות יוקרה לאנשים מבוססים המסוגלים להרשות לעצמם לרכוש דירות כאלה, והאזרחים החלשים-כלכלית מפסידים כי אין ביכולתם לרכוש דירות יקרות. הם נתקעים בלי דירה ונאלצים לשלם שכירות שהיא מעל ליכולותיהם הכלכליות, וכפי שהסברנו, לא בצדק.

מה הפתרון המוצע בישראל ליוקר המחיה?

למעשה מוצעים שני סוגים שונים של פתרונות ליוקר המחיה, הנובעים משתי תפיסות חברתיות-
כלכליות שונות.
 
הראשון: מדינת רווחה.
חלק מהסיסמאות שהושמעו במהלך המחאה בזמן האחרון התייחסו ל'מדינת הרווחה'. מדינת רווחה היא מדינה המקבלת על עצמה מידה גבוהה של אחריות לרווחת אזרחיה, לצד משטר הפועל לפי הכללים של שוק כלכלי חופשי. פתרון זה הכולל סיפוק שירותי חינוך, בריאות, דיור וביטחון סוציאלי, מכוּון למנוע עוני קיצוני ומיועד להבטיח תנאי חיים ברמת מינימום מסוימת לכל אדם בחברה.
גישה זו סוברת שעל הממשלה לדאוג לכך שכל אחד יוכל להשיג דיור סביר, על ידי פיקוח על מחירי הדירות או על ידי בנייה של דירות ציבוריות שהממשלה תשכיר או תמכור במחירים נמוכים. ניתן ליישם גישה זו גם לגבי אספקת חינוך ובריאות – להשקיע משאבים ציבוריים (המתקבלים ממיסים) כדי להבטיח רמה נאותה של בריאות וחינוך לכל אחד.
 
הפתרון השני משקף תפיסה אחרת: הגישה הקפיטליסטית. גישה זו סוברת שיש להגביר את התחרות בין היצרנים ועל ידי כך להוריד מחירים. על פי התפיסה הזאת המחירים גבוהים כי השוק אינו חופשי מספיק – היינו, הוא מתנהל כמו מונופול, ולכן אם יתנו לגורמים רבים להתחרות על אספקת מוצר מסוים, הרי שכל גורם יהיה מעוניין להצליח למכור את המוצר שלו, ולכן יהיה לו תמריץ להוריד מחירים. התחרות בין החברות תאלץ אותן להתייעל ולהוריד מחירים כדי לשרוד בשוק. במדינת ישראל אין די חברות, וממילא יש מונופולים שאין להם תמריץ להוריד מחירים. (דוגמא לכך ניתן ללמוד ממחירי הקוטג': באותו היום העלו שטראוס, תנובה וטרה את מחירי הקוטג'. צירוף מקרים? לא! ההעלאה המתוזמנת קרתה מפני שאין מספיק תחרות: שלוש החברות מייצרות אותו מוצר והן פשוט סגרו ביניהן 'דיל' על המחיר, והאזרח הפשוט מפסיד.) למצב כזה קוראים מצב תחרות ירוד. הגישה הקפיטליסטית גורסת שהממשלה אינה צריכה לספק דיור ציבורי או לפקח על מחירי הדירות, אלא לאפשר למינהל מקרקעי ישראל להציף את השוק בדירות חדשות כך שהתחרות בין המוכרים תוריד ממילא את המחירים. כמו כן, אילו היו כמה ספקי חשמל, מחיר החשמל היה יורד, וכך גם עם המזון וכל שאר המוצרים. גם אילו היו פותחים את שירות הנמֵלים לתחרות, כל המחירים היו יורדים – שהרי כל נמל היה מתחרה לתת את המחיר הנמוך ביותר ואת השירות הטוב ביותר.

האם לתורה ולהלכה יש מה לומר בנושא מדינת הרווחה ובנושא התחרות?

התשובה היא: כן! חובת הצדקה חלה לא רק על היחיד אלא גם על הציבור – היינו, על הקהל המאורגן שנהנה במידה זו או אחרת משלטון עצמי. 'הציבור' במובן זה כולל גם את המדינה היהודית, קרי מדינת ישראל. וזה לשון השולחן ערוך, יורה דעה סימן רנ"ו ס"ק א':
 
כל עיר שיש ישראל חייב להעמיד מהם גבאי צדקה: אנשים ידועים ונאמנים, שיהיו מחזירים לגבות מכל אחד ואחד מה שהוא ראוי ליתן ודבר הקצוב עליו. והם מחלקין המעות מערב שבת לערב שבת ונותנין לכל עני ועני מה שיספק לו...
מעולם לא ראינו ולא שמענו בקהל ישראל שאין להם קופה של צדקה...
 
בשולחן ערוך כתוב שהקהל חייב להתארגן כך – על ידי מינוי גבאי צדקה שיהיו אחראים על גביית הכסף וחלוקתו – שיפרנס את העניים בתחומו. יש לשים לב שלא מדובר בהתנדבות. הציבור – באמצעות גבאי הצדקה – מטיל על היחידים סכום שכל אחד מהם חייב לתת (כמו מיסים היום) וגבאי הצדקה גובים את הסכום, כך שגם על פי ההלכה, כמו במדינה המודרנית (וקודם לה בכ-1700 שנה!) המדינה לוקחת על עצמה את פרנסת העניים.
 
הדמיון הזה בין מצוות הצדקה הציבורית לבין מדינת הרווחה הוא העומד, כנראה, מאחורי הקביעה של הרב יעקב אריאל:
 
מדינת הסעד [הרווחה] המודרנית... תואמת במידה רבה את גישת התורה, ויפה נהגה מדינת ישראל, כמדינה המיישמת ערכים יהודיים, באמצה באופן עקרוני שיטה זו
(הצופה א' סיון תשס"ד).
 
ואולם כפי שמדגיש הרב אריאל, התורה לא רק מחייבת צדקה ציבורית אלא גם צדקה מצד היחיד. המטרה היא לא רק שהעני יקבל ויהיה נתמך, אלא גם שהיחיד ייתן. התורה דואגת לא רק לתיקון החברה והמדינה אלא גם לתיקון הפרט ומידותיו.
 
יש תמיכה במקורותינו לשתי הגישות, ויש למצוא ביניהן איזון.

האם שיפור המצב הכלכלי של מעמד הביניים נכלל גם הוא בגדר צדקה?

הרמב"ם מתייחס למצב של אדם שאינו עני, אך העלול להתדרדר לעניות:
 
שמונה מעלות יש בצדקה, זו למעלה מזו: מעלה גדולה שאין למעלה ממנה – זה המחזיק בידי ישראל שֶמָךְ, ונותן לו מתנה או הלוואה, או עושה עימו שותפות, או ממציא לו מלאכה, כדי לחזק את ידו עד שלא יצטרך לבריות ולא ישאול; ועל זה נאמר "והחזקת בו, גר ותושב וחי עימך" (ויקרא כה, לה).
 
כלומר, הַחֲזֵק באדם כדי שלא ייפול ויצטרך לבריות; צור מצב כלכלי ראוי כדי למנוע מצבי עניות. אם אנחנו אומרים שכל גדרי צדקה החלים על היחיד חלים גם על הציבור, אזי המצווה הגדולה ביותר של צדקה לציבור היא לצייד את האנשים בשירותי בריאות, חינוך, דיור, תעסוקה וכו' כדי שלא יהפכו לעניים ויזדקקו לבריות. המדינה מחויבת לאפשר רמת חיים סבירה מינימאלית.
 
מקורות המתירים תחרות ורואות אותה בעין יפה:
 
רבי יהודה אומר, לא יחלק החנווני קליות ואגוזים לתינוקות, מפני שהוא מרגילן לבוא אצלו; וחכמים מתירין.לא יפחות את השער; וחכמים אומרין, זכור לטוב (משנה בבא מציעא ד' י"ב).
 
חז"ל וההלכה מכירים במנגנון של התחרות ובתועלת שבה, כפי שמופיע במקורות הבאים:
 
מאי טעמייהו דרבנן דאמר ליה אנא מפליגנא אמגוזי ואת פליג שיסקי:ולא יפחות את השער וחכ"א זכור לטוב וכו':מאי טעמא דרבנןמשום דקא מרווח לתרעא.
[תרגום: מה טעמם של רבנן? שאומר לו [חנווני זה לחברו הטוען כנגדו] אני מחלק אגוזים ואתה מחלק שזיפים [שהרי גם אתה יכול לעשות דברים שימשכו אליך את הקונים].
לא יפחות את השער; וחכמים אומרין, זכור לטוב, וכו'.
 
מה טעמם של רבנן? שהוא מרוויח את השער - כלומר שהוא עשוי לגרום להוריד במקצתאת שער [=מחיר] הפירות בכל האזור.
 
ההיגיון של התחרות משתקף במיוחד ביחס ללימוד תורה כפי שמציינת ההלכה הבאה:
 
וכן מלמד תינוקות שבא חברו ופתח בית ללמד תינוקות בצידו כדי שיבואו תינוקות אחרים לו, או כדי שיבואו מתינוקות של זה אצל זה – אינו יכול למחות בידו, שנאמר "ה' חפץ למען צדקו; יגדיל תורה ויאדיר" (ישעיהו מב, כא).
 
כלומר, התחרות בין המלמדים היא זו המגדילה ומאדירה את התורה בבחינת "קנאת סופרים תרבה חכמה".

מה בין הציבור הדתי למחאת הדיור? האם הציבור הדתי צריך להיות גם הוא בתוך האוהלים? הציבור הדתי מתקשה להצטרף למחאה, מדוע?

האם הציבור הדתי צריך גם הוא להיות בתוך האוהלים ?
 
יש לשים לב שההלכה אף פעם אינה נותנת הוראה ישירה לגבי אקטואליה; היא נותנת את הגדרים העקרוניים שבמסגרתם יש לקבל החלטות. לגבי הסוגיה דידן – מדינת הרווחה היא עניין ציבורי חיוני. הנושא אינו שייך רק ל'שמאלנים' או רק ל'בליינים ואוכלי סושי'. כל אזרח במדינה חש את יוקר המחיה, וכדאי וניתן לעורר ולדרוש מקובעי המדיניות הכללית לתת את דעתם על הקלת הנטל והעומס, על ידי כך שיגבירו את התחרותיות ויאפשרו הורדת מחירים, הן של הדיור והן של המחיה באופן כללי. נראה לנו שהמחאה תאמת את ערכי התורה ואת רוּחהּ, ונראה שמינימום של מדינת רווחה הוא חיוב. מעברלכך – עד כמה ואיך ומתי – צריך להחליט באמצעות תהליך פוליטי ודמוקרטי שירחיב את מדינת הרווחה ויחיל אותה גם על המעמד הבינוני.
 
נכון שרוב מובילי המחאה נתפסים כשייכים למחנה השמאל, אך ניתן למצוא את המכנה המשותף הענייני ועל בסיס משותף זה ליטול חלק בתהליך המחאה.
 
הציבור הדתי התקשה להצטרף למחאה. מדוע?
 
הציבור הדתי הצטרף רק בחלקו למחאת הדיור, והושמעו קולות שונים בנושא. לפניכם מספר קישורים להתייחסויות לשאלה זו. תוכלו לצרף ב'תגובות' את דעתכם, וכן קישורים אחרים להתייחסות.

הטענות שהופנו כלפי הציבור הדתי

להשתתף במחאה זה קידוש ה' | יוסי אלרן

דתיים, נשארנו מאחור | אפרת רוזנברג

מי יבנה בית בתל אביב, על משבר הדיור | אורי אורבך

האם ליגאל עמיר יש זכות להביא ילד לעולם? שאלה לאחרונה התעורר ויכוח על הזכות של יגאל עמיר להביא ילד לעולם. כארגון העוסק ביהדות ודמוקרטיה, מה דעתכם בעניין? נעמה מירושלים

לנעמה שלום,

שאלה זו יכולה לעזור לנו לראות את הבדלי הגישות בין יהדות ודמוקרטיה, אך גם את נקודות המפגש שלהן.

נפתח בדמוקרטיה. כמה וכמה ארגונים חשובים העוסקים בארץ בנושא זכויות האדם (כמו האגודה לזכויות האזרח) טענו כי ההחלטה הראשונית של שירות בתי הסוהר שלא לאפשר לרוצח ראש הממשלה יגאל עמיר להתייחד עם אשתו אינה ראויה.

במגילת זכויות האדם של האו"ם (משנת 1948) נכללת הזכות להקים משפחה כזכות יסוד המוקנית לכל אדם. האם רוצח, ובפרט רוצח ראש ממשלה, שפגע פגיעה אנושה בדמוקרטיה ובמדינה אינו זכאי לזכויות יסוד? רבים סבורים כי זכויות האדם נובעות מכך שהאדם הוא אדם ("צלם אלוהים"?) באשר הוא והמאמינים יוסיפו כמובן שהוא נברא בצלם א-להים ולכן אפילו מי שרצח לא פסק מלהיות אדם ועדיין ראוי לזכויות.

ניתן למצוא מקבילה לעקרון זה גם ביהדות – כידוע התורה אסרה על הלנת גופתו של מי שנתלה בידי בית דין "כי קללת א-להים תלוי"1. חז"ל, ובעקבותיהם ספורנו ומפרשים נוספים, מסבירים את האיסור במשל לשני אחים – האחד מלך והשני גנב; אם יבוזה הגנב, יתבזה גם המלך, ואף האדם, שנברא בצלם א-להים, אח הוא למקום. אם כן, גם חוטא שנידון לתליה, זכאי לכבוד.

ביהדות הקמת משפחה אינה רק זכות – היא חובה: קיום מצוות פרו ורבו. ברור שמי שעבר עבירה אחת, אינו פטור ממצווה אחרת!

ד"ר זוהר מאור

[1] דברים כ"א, כ"ג.

ח"כים ערביים שאלה האם מבחינה הלכתית יכולים לכהן בכנסת חכי"ם ערבים? זיו.

שלום זיו:
 
אני מפנה אותך לתשובתו היסודית של הרב שאול ישראלי זצ"ל, הדן בשאלה בהרחבה1; הוא פסק שמכיוון שבשיטה הדמוקרטית חברי כנסת הם נבחרי ציבור, הרי אינם בכלל "העמדת שררה", שלפי פסק הרמב"ם מוגבלת ליהודים בלבד. בניגוד למלך, למשל, כוחו של חבר הכנסת יונק מהסכמת העם.

גם הרב הראשי לישראל לשעבר, הרב הרצוג זצ"ל כתב2 שמאחר שהעם היהודי קבל את מדינתו בהסכמת אומות העולם על פי אישור האומות המאוחדות, בוודאי שעל הערבים להינות משוויון זכויות המובטח לכל מיעוט.

כמובן שכל חבר כנסת מצהיר אמונים למדינת ישראל ולחוקיה והצהרה זו מחייבת גם את חברי הכנסת הערבים, מי שרוצה להפוך את מדינת ישראל למדינה לא יהודית אינו זכאי להיות חבר כנסת, לא רק לפי עקרונות התורה אלא גם לפי עקרונות הדמוקרטיה הישראלית.

הרב דוד עצמון.

[1] ראו בספרו: עמוד הימיני, ירושלים תש"ס, עמ' ק"מ-קמ"ד.

2. הדברים מופיעים בכרך הראשון של ספרו "תחוקה לישראל על פי התורה".