פרשה בקטנה לפרשת בהעלותך

"אומרים שהיה כאן שמח לפני שנולדתי", זו לא רק התחלה של שיר, אלא הלך רוח. התחושה הזאת שפעם היה טוב, הרבה יותר טוב, אופיינית מאוד למעבר בין דור המייסדים לדור ההמשך. כך ותיקי הקיבוצים ביחס לצעירים המבקשים להפריט, כך אנשי ההתנחלויות האידיאולוגיים ביחס לחדשים הבורגנים שבאו זה לא מכבר, כך בוגרי תנועות הנוער, יוצאי היחידות הקרביות, אנשי מדעי הרוח באוניברסיטאות ועוד רבים וטובים. האם נכון לקרוא באופן זה את קריאתו של יהושע לנוכח אלדד ומידד, שני הצעירים המתנבאים במחנה, פעולה העשויה לערער על מעמדו של הנביא ה'ותיק' משה?

 וַיִּשָּׁאֲרוּ שְׁנֵי-אֲנָשִׁים בַּמַּחֲנֶה שֵׁם הָאֶחָד אֶלְדָּד וְשֵׁם הַשֵּׁנִי מֵידָד וַתָּנַח עֲלֵהֶם הָרוּחַ, וְהֵמָּה בַּכְּתֻבִים, וְלֹא יָצְאוּ, הָאֹהֱלָה; וַיִּתְנַבְּאוּ, בַּמַּחֲנֶה.  ויָּרָץ הַנַּעַר, וַיַּגֵּד לְמֹשֶׁה וַיֹּאמַר:  אֶלְדָּד וּמֵידָד, מִתְנַבְּאִים בַּמַּחֲנֶה. וַיַּעַן יְהוֹשֻׁעַ בִּן-נוּן, מְשָׁרֵת מֹשֶׁה מִבְּחֻרָיו--וַיֹּאמַר:  אֲדֹנִי מֹשֶׁה, כְּלָאֵם. (במדבר י"א כ"ו-כ"ח).

התמונה לא פשוטה בשעה שיש מקור סמכות ברור, במקרה זה הא-להים, וכאשר הסמכות מותנית בהתגלות, דוגמת הנבואה או דוגמת מעמד הר סיני. כאן, בהחלט קיימת הירארכיה, שאיננה דווקא בין המבוגרים לצעירים, אלא בין מי שקרובים יותר למקור הסמכות ומי שרחוקים ממנו. והנה, התגובה של משה, העניו מכל אדם, איננה מאחרת לבוא:

"וַיֹּאמֶר לוֹ מֹשֶׁה, הַמְקַנֵּא אַתָּה לִי; וּמִי יִתֵּן כָּל-עַם ה' , נְבִיאִים--כִּי-יִתֵּן ה' אֶת-רוּחוֹ, עֲלֵיהֶם". (פסוק כ"ט).

איך אפשר להבין את קבלתו זו של משה את אלדד ומידד ומחילתו על מעמדו הבלעדי כנביא ה'?

זהו הסברו של הרש"ר הירש, מרבניה החשובים של גרמניה במאה ה-19:

"הופעת אלדד ומידד בשעת מינוי הזקנים לסנהדרין הראשונה, וכן דברי משה שנאמרו באותה שעה [מגלים], שמינוי הרשות הרוחנית העליונה בישראל לא באה לייסד מונופול של הרוח, כי הכישרון הרוחני הניתן מאת ה' איננו מותנה בשום משרה ותפקיד, והאחרון בעם ראוי ליטול חלק ברוח ה' - לא פחות מן הראשון במשרה רמה".  (פירושו של הרש"ר הירש על במדבר י"א כ"ט).

הרש"ר הירש, שהיה ממובילי המאבק נגד ניצני היהדות הרפורמית, הוא זה הטוען באופן נחרץ כי אין מונופול על הרוח. דווקא מתוך עמדה אורתודוקסית תמך הרש"ר הירש בתפיסה שוויונית של בני האדם, ומכאן בקשתו לצמצום ההירארכיה ותמיכתו בגילויי ביקורת כלפי המנהיגות הרודנית ובהגבלת סמכויותיה. כמו משה בשעתו, אף הרש"ר הירש, ממרחק אלפי שנים, טוען "מי יתן כל עם ה' נביאים".


שבת מנוחה,

תניה רגב וצוות יסודות.