מערך שיעור - אתיקה של בחירות 2

 

מערך שיעור  - אתיקה של בחירות 2

 

לפניכם שני שיעורים העוסקים ב"אתיקה של בחירות". יש אפשרות להעביר כל שיעור כשיעור בודד, וישנה אפשרות להעבירו את השיעורים כמערך נבנה. שיעורים אלו יכולים להיות כחלק משיעורי מחשבת ישראל, שיעורי חינוך ושיעורי אזרחות.   

השיעורים מיועדים לכיתות הגבוהות -  כיתות  י"א – י"ב.


תרבות השיח ועומק השיח במערכת בחירות:

 

מטרות השיעור:

1.      הבנת הקשיים העולים כתוצאה ממערכת בחירות ומקמפיין.

2.      אבחנה יסוד בין סובלנות לפלורליזם.

3.      הקניית דרכים לניהול ויכוח פוליטי פורה ומעמיק.

4.      התבוננות על מקורות ישראל כצוהר לתרבות פוליטית ראויה.

 

מושגים מרכזים:

1.      סובלנות.

2.      שיח פלורליסטי.

3.      קמפיין בחירות.

4.      שיח דיאלוגי

 

רעיון מארגן מרכזי:

תרבות השיח משפיעה על השיח עצמו. ככל שנסגל לעצמנו יותר יכולת של הקשבה נוכל להתייחס בצורה מדויקת יותר לטענות הצד השני, להבין יותר טוב את עמדתו וכך גם את עמדתנו שלנו.

 

יחידת פתיחה:

המורה יבקש מהתלמידים להתחלק לשתי קבוצות, אלו המזדהים יותר עם עמדות שמאל ואלו המזדהים יותר עם עמדות ימניות. 

לאחר מכן נציג בפני הכיתה תמונות של מועמדים מימין ומשמאל ונבקש מכל קבוצה להתייחס באופן אינטואיטיבי למועמדים המייצגים את הקבוצה שלהם.

כדי מאוד לכתוב על הלוח מה שאומרת כל קבוצה כלפי כל מועמד.

לאחר מכן נבקש מכל קבוצה להתייחס למועמדים באופן הבא: לומר היגד טוב טוב על מועמד המייצג את עמדת הקבוצה השנייה או להעביר ביקורת על המועמד המייצג את קבוצתם הם.

נשאל: מדוע ישנו פער בין מה שנאמר ב"שליפה" אינטואיטיבית לבין מה שנאמר לאחר הנחיות וחשיבה? מה מלמדת תופעה זו עלינו כחברה?  

שלב ב'  - מקור

 נביא בפני התלמידים את המשנה (אבות פ"ה, ז) וניתן להם כמה דקות ללמוד את המשנה בחברותא.

שאלה מנחה ללימוד:

-          נסו להסביר במילים שלכם את המידות של החכם ואת מידות הגולם.

-          נסו להסביר מדוע אלו מידות ה"חכם" ואלו מידות ה"גולם"

-          מדוע חכמים בחרו במילה "גולם" ולא "טיפש"?

 

משנה מסכת אבות, פרק ה משנה ז:  

שבעה דברים בגולם ושבעה בחכם;

חכם:

אינו מדבר בפני מי שהוא גדול ממנו בחכמה ובמניין

ואינו נכנס לתוך דברי חברו,

ואינו נבהל להשיב,

שואל כעניין ומשיב כהלכה,

ואומר על ראשון- ראשון ועל אחרון- אחרון,

ועל מה שלא שמע, אומר לא שמעתי,

ומודה על האמת.

וחלופיהן בגולם.

נאסוף מספר התייחסויות למשנה במליאה.

 

נצפה בסרטונים הבאים: (ניתן להביא שני סרטונים אחרים שמעבירים את המסר). לפניכם קטע אחד מתוך הכנסת והשני מתוך תכנית טלוויזיה. שימו לב: תוכן הדיון אינו חשוב! יש דגש על השוני שבניהול הדיון:

·         דיון בכנסת – על דברי הביקורת של ח"כ שקד על בית המשפט העליון (רצוי לראות את הקטע במלואו)    

https://www.youtube.com/watch?v=Z7rjddq5CCM

·         דיון על חוק הלאום – בתכנית "דיון נוסף" – יש לראות רק מספר דקות (לא משנה מאיזה שלב בשיחה).

https://www.youtube.com/watch?v=NqBprMjCyLs

 

דיון בכיתה באמצעות השאלות הבאות (או חלקן) לאור הסרטונים והמשנה שנלמדה קודם לכן:

·         כיצד השפיע עליכם הדיון בכנסת? כיצד השפיע עליכם הדיון שהתקיים באולפן?

·         לאור הסרטונים שראיתם ולאור תוכן המשנה: במה מתמקד ה"גולם" ובמה "החכם"? נסו לחשוב מה מייצר את ההבדל בין הדיון בכנסת לבין הדיון באולפן? 

·         בחרו שניים או שלושה כללים מתוך שבעת הכללים במשנה – שמבחינתכם הם קריטיים לניהול הוויכוח הפוליטי. מדוע בחרתם דווקא בהם?

·         סדנה: התחלקו לזוגות. בחרו סוגיה פוליטית שנמצאת במחלוקת. נהלו וויכוח על הסוגיה ביניכם על פי הכלל הבא:

-          צד א' משמיע את דעתו וטיעוניו. הצד השני לא מגיב כלל. 

-          כשצד א' מסיים. אומר המאזין: "שמעתי אותך אומר ש...." וחוזר על דברי חברו (משתדל באופן מדויק). אם יש מקום לתיקון, צד א' מתקן. 

-          רק לאחר מכן ייענה צד ב' לטענות צד א'.

-          כשצד ב' משמיע את תשובתו, צד א' מקשיב ומאזין בשקט על פי הכללים הנ"ל. וחוזר חלילה.

משך הפעילות: 10 דקות.

לאחר מכן – רפלקציה על הפעילות:

·         תובנות מתוך הפעילות, אבחנות, מחשבות.

·         מה הרגשתם? האם זה היה קשה? אם כן מה היה קשה?

·         האם הצלחתם להבין טוב יותר את דברי הצד השני? האם זה שינה משהו בהתייחסותכם לסוגיה?

ברפלקציה יכולות לעלות הנקודות הבאות:

1.      היה קשה מאוד להתרגל להקשיב ללא תגובה מידית.

2.      מכיוון שידעתי שמישהו במאמת מקשיב לי נזהרתי בדבריי ואמרתי אותם מתוך מחשבה.

3.      הרגשתי שהייתה לי הזדמנות להעביר את המסר שלי.

4.      הבנתי את הצד השני והבנתי מה הוא טוען כנגדי.

5.      הבנתי יותר טוב את עצמי.

6.      הרגיש לי דיון רדום מעט. לא היה אש, לא היה אקשן.

7.      יש משהו בצד השני.

8.      לא יודע כבר מה אני חושב בעניין? היו לו טענות טובות.

9.      יצאתי רגוע.

10.  הרגשתי שאני חשוב ושגם החבר שלי חשוב.

 

סיכום:

ראינו שהאופן שבו מתקיים הדיון מאפשר לנו לעמוד על שתי נקודות מרכזיות:

1.      סובלנות – היכולת שלי להקשיב גם לדברים שקשים לי, לתת מקום על מנת שגם לי ייתנו מקום. יש כאן "אמנה חברתית - פוליטית" אלחם בדעתך אבל אלחם גם על מנת שאתה תוכל להשמיע אותה.

2.      פלורליזם – הבנה נוספת, דיון ראוי, מכבד, מקשיב – כל אלה מאפשרים הבנה טובה יותר של העמדות השונות, ראייה מורכבת לצד הנחה שהאמת והמציאות אינם שחור או לבן. 

 

 

 לגרסה להדפסה לחצו כאן

 

 

 

 

עוד בנושא