בין לאומיות לגלובליזציה לאור ובצל מגפת הקורונה

 

בין לאומיות לגלובליזציה לאור ובצל מגפת הקורונה

בשנה האחרונה חווינו משבר בריאותי עולמי, שהביא לסגירת גבולות בין מדינות ולהתכנסות חזרה אל תוך מדינות לאום.  על רקע מציאות זו, נדון בדף לימוד זה ביחס שבין לאומיות לבין תהליך הגלובליזציה, באמצעות עיון ודיון בשתי דוגמאות מן ההלכה היהודית.  

 

"וַיֹּאמֶר אֱ-לֹהִים לְנֹחַ קֵץ כָּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי כִּי מָלְאָה הָאָרֶץ חָמָס מִפְּנֵיהֶם וְהִנְנִי מַשְׁחִיתָם אֶת הָאָרֶץ:

עֲשֵׂה לְךָ תֵּבַת עֲצֵי גֹפֶר קִנִּים תַּעֲשֶׂה אֶת הַתֵּבָה וְכָפַרְתָּ אֹתָהּ מִבַּיִת וּמִחוּץ בַּכֹּפֶר...

וַאֲנִי הִנְנִי מֵבִיא אֶת הַמַּבּוּל מַיִם עַל הָאָרֶץ לְשַׁחֵת כָּל בָּשָׂר אֲשֶׁר בּוֹ רוּחַ חַיִּים מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם

כֹּל אֲשֶׁר בָּאָרֶץ יִגְוָע:

וַהֲקִמֹתִי אֶת בְּרִיתִי אִתָּךְ וּבָאתָ אֶל הַתֵּבָה אַתָּה וּבָנֶיךָ וְאִשְׁתְּךָ וּנְשֵׁי בָנֶיךָ אִתָּךְ"  

 

 זוהר ח"ג י"ד לפרשת נח  (מתורגם)

"כי מי נח זאת לי – שלא ביקש רחמים על העולם ונחתו המים ואיבדו את בני העולם,

ולכן נקראו מי נח, מי נח ודאי, שבו היו תלויים, שלא ביקש רחמים על העולם"

 

· על פי דברי הזהר- מה הייתה הגישה של נח כלפי פורענות המבול שבאה על העולם ומה הייתה הציפיה ממנו ?

·  איזו גישה ועמדה מוסרית נכונה יותר בעיניך עת התמודדות עם משבר עולמי-  דאגה למסגרת האישית, המשפחתית או הלאומית הקרובה או דווקא דאגה לכלל העולם והאנושות?

· אילו יתרונות ואילו חסרונות יש בכל אחת מן הגישות ?


תנו רבנן: נר חנוכה מצוה להניחה על פתח ביתו מבחוץ.

אם היה דר בעלייה - מניחה בחלון הסמוכה לרשות הרבים.

 ובשעת הסכנה - מניחה על שלחנו, ודיו. " ( תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף כא ע"ב)

מתוך "אור זרוע " הלכות חנוכה סי' שכ"ג

"נר חנוכה מצוה להניחו על פתח ביתו מבחוץ משום פרסומי ניסא .

ולא ברשות הרבים אלא בחצירו שבתיהן היו פתוחין לחצר...

ובשעת הסכנה, שהיה להם לפרסיים חוק ביום אידם שלא יבעירו נר אלא בבית עבודה זרה  שלהם,  מניחה על שלחנו ודיו...

וילמד מזה- שעת הסכנה שגזרו שלא להדליק נרות של חנוכה.

והאידנא דליכא  (= ועכשיו, שאין) סכנה לא ידענא מאי טעמא ( לא ידענו מאיזו סיבה )

אין אנו מדליקין בחצירות"


1. איזו נקודה משותפת אתם מזהים בין הקביעה ההלכתית לבי הדלקת נר חנוכה במקום שיש בו סכנה לבין התכנסות אל המסגרת המשפחתית או הלאומית בעת סכנה עולמית?

2. האם לדעתכם גם במציאות שבה כבר אין סכנה, יש לשוב אל רשות הרבים או שעדיין יש ערך בהישארות במרחב הפרטי?

 

לפניכם שני מושגים מן התחום האזרחי שנשמעו רבות לאחרונה גם בהקשר להתמודדות העולמית עם מגפת הקורונה :

לאומיות-  תופעה חברתית אידאולוגית, שעל פיה לכל עם זכות לקיים ממשל עצמי. מושג זה עומד בבסיס הקמת מדינת הלאום המודרנית, שבה לכל קבוצה לאומית זכות להגדרה עצמית ואשר הקהילה הלאומית שחיה בה מתגבשת סביב צביון וערכים חברתיים לאומיים משותפים.

גְּלוֹבָּלִיזַצְיָה- התרחבות, האצה והעמקה של קשרים תרבותיים וכלכליים בין מדינות, חברות ויחידים באופן היוצר שילוב של כלכלות, חברתיות, תרבויות, ותנועות פוליטיות מכל העולם. מצב זה הביא ליחסי תלות הדדית בין חברות שונות המורכבות מבני לאומים שונים.


·        לפי דעתך, אילו משני התהליכים נכון יותר לחברה, למדינה או ליחידים לחזק בעת משבר – לאומיות או גלובליזציה ?

·        מה הם היתרונות ומה הם החסרונות של חיזוק כל אחד מן התהליכים בעת שלום ורגיעה ? 

·        אילו אתגרים מציב בפנינו חיזוק כל אחד מהם או ויתור על כל אחד מהם?  

 


לגרסה להדפסה לחצו כאן

עוד בנושא