עכשיו חוזרים הביתה, ידיעון מסעות פולין

תפריט נגישות
 
תמונה

עריכה: תניה רגב 

 

איך נולד זיכרון קולקטיבי? שואת יהודי אירופה הולכת ומתרחקת מאתנו והופכת מאירוע ממשי במציאות, כזה שאנחנו מכירים את האנשים שהיו בו ויכולים למשש חפצים אמתיים שהם הביאו מ'שם', לאירוע בעל מעמד מיתי. מיתוס הוא סיפור אודות אירוע מכונן בו מקופלות משמעויות התשתית של הקהילה. לעיסוק במיתוס השפעה מכרעת על התודעה המשותפת שלנו. הוא איננו מגולל רק את אירועי העבר אלא מכונן את הפנים הקולקטיביות, מספר לנו מהם הערכים החשובים עבורנו ומשמש כדלק לבעירת מדורת השבט המשותפת.

 

עוד בטרם נורתה הירייה האחרונה של מלחמת העולם השנייה העסיק עיצוב זיכרון השואה הוגים שונים ועמד בבסיס וויכוח נוקב שנערך בכנסת כבר בשנות החמישים. החכי"ם הדתיים משכו לכיוון יום הקדיש הכללי בעשרה בטבת. אנשי מפ"ם התנגדו נחרצות. בהתאם לאתוס הציוני הם בקשו לקבוע יום ציון מיוחד לזיכרון המאבק והאפשרות להשיב מלחמה שערה ובקשו לקשור ערכים אלה לתאריך יום פרוץ המרד בגטו ורשה. בדיון מאוחר, בשנת 1959, ההתפלגות בין הח"כים היתה מובהקת הרבה פחות. ההבנה כי מועד ציון זיכרון השואה בעל השפעה אף על יהודי התפוצות לצד הרצון לייצר זיקה למסורת היהודית, הביא ח"כים מהצד החילוני של המפה לתמוך בהצעתה של סיעת המפד"ל. [1] כך או אחרת, יום השואה נקבע לכ"ז בניסן ועוגן בחוק, אולם הוויכוחים אודות עיצוב זיכרון השואה עדיין אתנו: האם להדגיש את גינוי גילויי הגזענות או להתמקד בתופעה הייחודית של האנטישמיות? מדוע אנחנו מוציאים מסעות לפולין? עד כמה הזהות הישראלית שלנו, שלא לומר ההצדקה שלה, תלויים במסעות אלה? אילו סוגי גבורה אנחנו מבקשים להנציח? מדוע ביקורים רשמיים של ראשי מדינות תמיד כוללים סיור ביד ושם? מה אנחנו מספרים להם על עצמינו בכך?

 

לידיעון זה קראנו 'עכשיו חוזרים הביתה'. פניו מופנות אל המחנכים החוזרים עם תלמידיהם מן המסעות הביתה, אל המשפחה והחברים אך גם אל הלאום הישראלי. בני הנוער היוצאים למחנות, ליערות ולערים בפולין יצמחו להיות הדור הבא של אזרחי מדינת ישראל. אלה אינם בהכרח נכדיהם של הניצולים או בני העם היהודי ובהתאם לכך השאלה שאנחנו מבקשים לענות עליה רחבה: מהי הזהות שאנחנו מבקשים לכוון אליה? איזו תודעה יהודית/ישראלית אנחנו יכולים להציע להם באמצעות מסעות אלה? בידיעון זה הינו לקט ואליו אספנו תשובות שונות לשאלות אלו, וכן הוספנו הצעה לפעילות חינוכית בנושא. אנחנו מקווים שהתכנים יסייעו לאלו מכם העוסקים בחינוך וישמשו עבור היתר פתיח לכיווני מחשבה חדשים.



[1] לסקירה רחבה ראו: https://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=16341

 

 

 
 

החובה המוסרית המתעוררת ממבט על השואה

 

הרב יובל שרלו

תמונה
האם מסתתר בלב כל אדם שטן העלול להתפרץ ממנו, או שמדובר בתסמונת אנטישמית בלתי ניתנת להכלה ולהשוואה, וכל ניסיון להשוות בינה ובין תופעות רוע אחרות הוא גיוס תקופה היסטורית אפלה למטרות מגוונות?
 

אז מה הלאה?

מחשבות על זיכרון השואה בישראל תשע"ט.

 

 

ד"ר תהלה דרמון-מלכה

תמונה

עבור רבים מאתנו השואה איננה רק אירוע היסטורי מן העבר אלא חלק מהזיכרון המשפחתי האישי. כאשר אני שומעת אנשים שמספרים את שעבר עליהם בשנות השואה אינני יכולה להימנע מן המחשבה על סבתי עליה השלום, שברחה עם אמה ואחיותיה מפריז הכבושה לאחר שליחתו של אביה, סבא רבא שלי, לאושוויץ. עבורי, כדור שלישי, מהווה השואה חוויה נוכחת, כמעט קיומית, בהגדרת הזהות שלי את עצמי. אולם כאשר אני מתבוננת על תלמידי וילדי אינני יכולה להימנע מן ההבנה כי עבורם חווית הלימוד על השואה ובעיקר זיכרונה שונות בתכלית מאלו שלי.

 
תמונה

"אושוויץ היתה פלנטה אחרת.." העיד ק. צטניק במשפט אייכמן והפך את הביטוי לחלק מהאופן בו אנחנו מתייחסים אל השואה. איך מתווכים פלנטה אחרת לתלמידים היוצאים למסעות לפולין ואיך מחזירים אותם לפלנטה הזאת?

 

מה נשתנה?

בעקבות המסע לפולין

 

ד"ר יוחנן בן יעקב

תמונה

קשה השיבה הביתה ממסע פולין - הנחיתה המהירה לחיי היומיום האפורים והשגרתיים, להבלי העולם, ללימודים - מתוך עוצמת החוויה בדרכי פולין האבלות. הלב מבקש משמעות, הנשמה מחפשת מהות, וכל ישותך אומרת: "מה נשתנה"? - .

המסע לפולין, היום שאחרי

 

ד"ר תמר מאיר

תמונה

מסעות לפולין הפכו כבר לכמעט נורמה במערכת החינוך, ממש כמו טיול שנתי לאיילת, אלא שבעוד שלהכנה לנסיעה מוקדשים זמן ומחשבה, תהליך העיבוד וההפנמה של מסעות לאחר החזרה לארץ – לוקה בחסר...

 

מסע. מסה. משא!

 

 

איתמר נחמני

תמונה

בכדי להבין מהו מסע לפולין ומהן המטרות הראויות שלו במסגרת החינוכית, יש להבין קודם כל שאנו עוסקים במסע ולא בטיול או בסיור לימודי. למסע יש מטרה, יש לו משמעויות נרחבות והכי חשוב, במידה מסוימת מסע הוא אף הכרח...

 

מערך שיעור מלווה ידיעון

 

שואת יהודי אירופה, בין אירוע היסטורי לאירוע סמלי

 

כיצד הופכים אירוע היסטורי לזכרון מעצב זהות: הצעה לפעילות חינוכית

 

 

 

תמונה
 
תמונה
 

 

 

 

 

צוות יסודות

רוחמה גבל-רדמן,  תהלה דרמון-מלכה,  יפעת משגב, 

איתמר נחמני,  שיר נתיב, הילה עיטם- אלמלם,  אדם צחי, תניה רגב.

 
תמונה
 

קריקטורות: שי צ'רקה ואורי פנחסי

תמונות: ויקימדיה, עדן בן עזרא, יובל שי, גאיה שקדי, נעה ויזל.

עוד בנושא