ידיעון גלובליזציה ולאומיות

 

כתיבה: תניה רגב | יעוץ אקדמי: ד"ר שלמה פישר

מדינה ומדינה ככתבה ועם ועם כלשונו?!

 

האם הקפיטליזם הליברלי הוא התחנה האחרונה בהיסטוריה?

בשנת 1989, כאשר התפרסם ספרו של פוקויאמה 'קץ ההיסטוריה והאדם האחרון' ועם נפילתו של הגוש הקומוניסטי, נראה היה, שאכן הקפיטליזם הליברלי הוא ההבטחה הגדולה, המסמנת את התחנה האחרונה בהתפתחותו של האדם הרציונלי. בסיומו של סתיו 2017 הדברים נראים אחרת. עלייתו של טראמפ לשלטון בארה"ב ומשאל העם שהכריע בעד התנתקותה של בריטניה מהאיחוד האירופאי מסמנים אולי את תחילתה של תקופת ההתכנסות, או שמא של תקופת הבדלנות,  תלוי, כמובן, את מי שואלים.

ומה איתנו בישראל? הגלובליזציה של ההון אפשרה את השגשוג הכלכלי של ישראל נוסח מדינת הייטק, אך לא כל אזרחי המדינה נהנים מפירות השגשוג באופן שווה. [1] הקוסמופוליטיות הביאה בכנפיה את ערכי השוויון לכל בני האדם ואת התקווה להתעלות מעל המפריד והמסכסך, אך גם את איום התפרקותה של הזהות המקומית והמיוחדת שלנו.

השקפת העולם הגלובאלית מעוררות דילמות לא מעטות הקשורות לתלות הכלכלית של מדינות זו בזו, לנדידה של אנשים, יהיו אלה מהגרי עבודה או פליטים, ולסדר העולמי הפועל באמצעות מוסדות דוגמת האו"ם וקרן המטבע העולמי. בידיעון זה, היוצא בשלהי החורף, אנו מבקשים להתבונן בתהליכים המתחוללים במערב דרך העיניים הלוקאליות, וכהרגלנו, אף באמצעות תיווכו של ארון הספרים היהודי.

 

הידיעון נע בין הבחירה בגלובליות, על שלל זהויותיה, חופש המחשבה שהיא מאפשרת והמנוף הכלכלי שהיא עשויה להיות עבור מדינה מעוטת משאבי טבע כישראל, ובין הפרטיקולריות הלאומית, שרוצה לחלום את החלומות הפרטיים שלנו במסגרת קהילה מוכרת ומוגדרת היטב. אז מה הייתם בוחרים אתם, לו העמידו אתכם עם הגב לקיר? קוסמופוליטיות? לוקליות?

 

הצטרפו אלינו לדיון מושכל.



[1] מן הראוי לציין כי מצבה של מדינת ישראל טוב בהרבה ממצבן של מדינות אחרות במערב הודות להגנה הפוליטית שניתנת לתעשיות וענפים לא יעילים ורווחיים.

 

חלק ראשון:

לאן הולכים פתאום כולם?

הגלובליזציה המודרנית

 

"ה'גלובליזציה' נשמעת מפי כל; היא מילה 'משגעת', ההופכת במהירות לסיסמת מעבר, ללחש השבעה מכשף, למפתח האמור לפענח את כל מסתרי ההווה והעתיד ", במילים אלה בחר  זיגמונט באומן, סוציולוג יהודי יליד פולין שחי ופעל  באנגליה, לפתוח את ספרו: גלובליזציה: ההיבט האנושי. ואכן, התפוצצות השיח אודות הגלובליזציה גדול יותר מממדיה הממשיים: בעוד היקף התיירות העולמית גדל פי שלושה בעשורים האחרונים ושיעור יצוא הסחורות גדל פי 1.2, הרי שהיקף הדיבור אודות תופעת הגלובליזציה גדל פי 12...

 

חלק שני:

רגש האחווה והכפר הגלובלי

 

 

 

ה M עגולת הצלעות של רשת מקדונלד'ס הפכה  לאחת מסמליה החד משמעיים של הגלובליזציה. כך חולקים צעיר בשנחאי, איש עסקים במנהטן ושומר כשרות בבני ברק את אותה קציצת בקר המוגשת לצד חברתה הממותגת – קוקה קולה. מקדולנדס היא אולי רשת עולמית, אולם בסופו של דבר היא נטועה בנוף מסוים, ולפיכך לנצח מהלכת היא בין הקוסמופוליטי למקומי.

 

 

חלק שלישי:

הבית הפתוח- הצעה ללאומיות אחרת

 

האם ניתן לייצר תרבות בה ישנו בית זהותי ברור, ובכל זאת חלונות הפתוחים לרוחות רעננות ודלת הפתוחה לעוברי האורח, הבאים לחסות בצל הקורה?

 

מערך שיעור:

בין הכפר הגלובאלי

למטרופולין המקומי.

 

מערך שיעור על כלכלה גלובלית.

לשימושכם הטוב.

 

דף מקורות

 

 

 

המרכז בתוכו את כל המקורות הנידונים בידיעון.

לשימושכם הטוב.

 

אז... הכל דיבורים?

"גדר טובה עושה שכנים טובים", כתב רוברט פרוסט, וכהרגלן של אמרות כנף, התנתק הביטוי העוסק בשכנים ובגדר והחל לצעוד לבדו בעולם מבלי לגרור אחריו את הקשרו של השיר כולו. אולם הכותרת של השיר 'חומה מאחה' רומזת, כי אולי הגדר איננה רק מפרידה, אלא יש בכוחה גם לאחות.

 

בידיעון זה, הנכתב בימים בהן מתחילות להתעורר שאלות אודות הרעיונות הגלובאליים, אנחנו מתהלכים בין המפריד ובין המאחה. ביקשנו להצביע על היתרונות והחסרונות של העולם הגלובאלי, והכרענו בעד הבית הפרטי כעוגן ממנו שואבת הזהות שלנו. יחד עם זאת אנחנו מבקשים לחדד: הבית שאנחנו מאמינים בו פותח חלונות לעולם הרעיונות והתרבות של שכננו במשפחת העמים, ופותח דלת לגרי התושב החולקים אתנו את הארץ הטובה הזאת. 

 

 

 

 

 

 

צוות יסודות

רוחמה גבל-רדמן, תהלה דרמון-מלכה, יפעת משגב, 

שיר נתיב,  גדעון שינדלר, תניה רגב 

    

 

עוד בנושא