ידיעון הטקס והמיתוס- פסח תשע"ו


 
 

איך הפך ליל יציאת מצרים לליל הסדר?

 

 

אין ספק שסיפור יציאת מצרים הוא אתוס היסוד של העם היהודי.
זהו סיפורה של ההבטחה הגדולה על הגאולה שעשויה לבוא גם לאחר התקופות האפלות ביותר, זהו סיפור המבסס את ההטענה הערכית של היחס לגר ולעני החיים בקרבנו, וזהו סיפור תחילתו של מסע הנדודים  אל הארץ המובטחת. סיפור יציאת מצרים מוטמע בתוך מסכת חיינו באמצעות שלל מצוות וטקסים בחגים, בשבתות ובימות החול.

בין טקסים אלה, המוציא לפועל העיקרי של ההוראה "בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא מצרים", איננו אלא ליל הסדר, טקס-העל בו משתתפים רוב יהודי העולם, ובוודאי רובם המוחלט של יהודי הארץ.
בידיעון זה אנו מבקשים לדון בקשר בין סיפור יציאת מצרים וליל הסדר, ולהרחיב את המבט על מנת לעסוק בקשר שישנו בין כל מיתוס וכל טקס, ובמקרים בהם צמד זה מפסיק ללכת יד ביד. מה אם כך קורה, כאשר מרבית הישראלים סבורים כי ירושלים היא בירת ישראל הנצחית, אולם במקום לטייל בכותל או במוזיאון ישראל מעדיפים לבלות באולמות הענק של איקיאה? או כאשר בוגרי צבא יוצאים למסעות חובקי עולם, במקומות  הרחוקים ביותר מההוויה הישראלית התובענית, ולבסוף מוצאים את עצמם סביב שולחן ליל הסדר בבית חב"ד המקומי? כיצד מנהלים אנשים או קהילות את חייהם בין הסיפורים הגדולים והמכוננים ובין הפרקטיקות הקטנות? מה קורה שעה שהסיפורים המכוננים אינם עולים בקנה אחד עם פעולות השגרה, שהן אבני הבניין של היומיום ומדוע נוצר מתח בין השניים?

לקריאה נוספת הצטרפו אלינו.

 

 

חלק ראשון:

"ואמרתם זבח פסח"

על חיי הזוגיות של המיתוס והטקס.

 

 

חלק שני:

איך טקס נולד?
האופן בו ליל יציאת מצרים הפך לליל הסדר.

 

 

 

חלק שלישי: 
מה קורה כשהטקס מרפה מן המיתוס?

מתי ומדוע ישנה חוסר הלימה בין הטקס והמיתוס.

 

דף מקורות

המרכז בתוכו את כל המקורות הנידונים בידיעון.

לשימושכם הטוב.

 

אז... הכל דיבורים?

האביב הישראלי מתחיל בטקס ליל הסדר המסורתי, בו משתתפים המוני בית ישראל, וממשיך אל ימי הזיכרון הלאומיים המעוגנים היטב בטקסים רשמיים ושאינם רשמיים. טקסים אלה כולם נצרבים בזהות הקולקטיבית שלנו, ורוקמים את המיתוסים שלנו לתוך סיפור אחד גדול, שראשיתו ביציאת מצרים ואחריתו בעצמאות ישראל המודרנית. בידיעון זה ביקשנו לעמוד על הקשר שבין המיתוס ובין הריטואל, בין האגדה ובין המעשה. ראינו כי המיתוס והטקס הם שניים המשלימים האחד את השני, אולם לעיתים אינם עולים בקנה אחד. כך למשל, אנחנו בוחרים אמנם לחזור ולהסב כל שנה לשולחן הסדר, אולם עשויים לקטר על הטעם של המצה או על השעה המאוחרת. הטקסים, אליהם אנחנו חוזרים, עוזרים לנו לשוב ולהצהיר על השתייכות לסיפור המשמעות המכונן, על אף הקושי לקבל אותו 'על כרעיו ועל קרבו'. בכך אנו חוגגים את החיים בעולם המשמעות כחיים שיש בהם יסוד מורכב בלתי ניתן לביטול.

 

כלניות על רקע השמיים. צילום: עידן גולדווסר

מתוך:  http://www.frogi.co.il/news-magazine/4709.html

 

 

 

 

מקדמים יחד אתכם את פניה היפות של הפריחה, ומאחלים לכולם חג אביב שמח.

 

צוות יסודות

יאיר אמסילי, רוחמה גבל-רדמן, יפעת משגב, שיר נתיב,

שלמה פישר, תניה רגב 

    

 
 

עוד בנושא