ספרים, סרטים והפעלות באזרחות
-
צריך לסגור את כל העיתונים השמאלניים האלה
-
צריך להגביל את זכות הבחירה של הערבים
-
זה בסדר גמור שהערבים ילמדו על הנַכְּבָּה שלהם כמו שאנחנו לומדים על השואה שלנו
-
אני דווקא מרוצה מזה שיש במדינה חילונים, חרדים, דתיים, שמאלנים, ימניים, דרוזים, בדווים – לא כולם צריכים להיות אותו הדבר
-
צריך להזהיר אנשים שמדברים נגד המדינה, צריך להזמין אותם לחקירות ולהפחיד אותם
-
מותר לכל אחד להביע את דעתו בכל תחום: לרבנים, לפרופסורים ולאנשים פשוטים
-
המדינה צריכה לנהוג ביד קשה עם מפרי זכויות אדם, גם עם המתנחלים
-
אסור לתת אגורה מכספי המיסים למי שאינו יהודי
-
הייתי רוצה שתהיה כאן מדינת הלכה ואף אחד לא יעז להגיד משהו אחר
-
החרדים חייבים להתגייס לצבא ואין לתת תקציבים בלי סוף לישיבות שלהם
-
מצד אחד טוב שכולם יקיימו את התורה, ומצד שני, למה להכריח?
-
זכותו של כל אדם לשרת את המדינה כהבנתו; החרדים מאמינים שהם משרתים על ידי לימוד תורה
-
חתונה בין שני בני זוג מאותו המין היא בלתי נסבלת וצריך לאסור אותה
-
אין לי עניין להכנס לחיים הפרטיים של אנשים, ומצד שני הייתי שמח אילו ניתנה איזושהי עדיפות למי שמקים משפחה נורמלית
-
לכל אחד יש זכות לחיות כראות עיניו
-
אם הערבים כבר נמצאים כאן צריך לתת להם לבחור ולהשמיע את דעותיהם
-
אין לי מושג מהי דעתי על בני זוג מאותו המין, זה מביך אותי
-
בידוע שעשו שונא ליעקב, אין לי אמונה בערבים ואני צריך לדאוג רק לבני עמי. מצידי שהערבים ילכו למדינות ערב האחרות, יש להם די והותר
-
בגלל ההומואים וחילול שבת קורים לעם ישראל אסונות. צריף לחסל את הנגעים הרעים
-
צריך להרבות אהבה בעולם ולקרב את כולם לדעת את ה' בלי הבדל מין, גזע ודת
-
הדת היא קיצונית וחשוכה וצריך לרענן את היחס של היהדות לבני אדם בכלל, כולל נשים וגויים
-
נסו לאפיין את קבוצות ההיגדים
-
הזמינו את התלמידים לחוות דעה על המשפטים ובקשו מהם לנמק מדוע בחרו בהיגד מסויים
-
האם סובלנות היא גישה חיובית?
-
האם אנחנו כחברה דתית סובלניים?
-
האם אנחנו רוצים בכלל להיות סובלניים?
ארה"ב 2000 גלובוס יונייטד, במאי: פיל אדלן רובינסון, 112 דקות
בלשי היאחב"ל עצרו את הרב של קריית ארבע ברכבו, בעת שהיה בדרכו מחברון לירושלים. הוא שוחרר בתום חקירתו. המשטרה הוציאה נגדו צו מעצר בעקבות פרשת הספר "תורת המלך", אך הוא סירב להתייצב [להוסיף: לחקירה.]
יאיר אלטמן ואלי סניור
חודשים ארוכים לאחר שהוצא נגדו צו מעצר, נעצר בצהריים (יום ב') הרב דב ליאור, מבכירי הציונות הדתית ואחד ממנהיגי המתנחלים. בלשי היאחב"ל עצרו אותו במחסום המנהרות ליד ירושלים. בתום חקירה הוא שוחרר.
-
כיצד ניתן להסביר את הפער בין ביטוי לקנאות בתורה שבכתב לביטוי לסובלנות בתורה שבעל פה?
-
איך אתם מרגישים בחייכם, האם ה"דת" ומייצגיה מגלים כלפיכם סובלנות? איך לדעתכם היה נכון ומועיל לנהוג?
-
האם באופן כללי בחינוך יש סובלנות? אם כן, מהם לדעתכם גבולותיה?
-
צריך להדגיש שהתשובה של הרב אינה מבטלת את העיקרון של ענישת מחלל שבת, אלא, כדרכה של תורה שבעל פה, מכתיבה מהי דרכה של תורה בדור שלנו.
-
חברו בין הנימוק השני של הרב המשיב לבין מה שראינו בהקשר כללי בשיעור הקודם: במציאות של ריבוי דעות ומחלוקת, פגיעה פיזית במי שהולך בדרך אחרת עלולה לגרום למלחמה ולהרס העולם.
-
כדאי להציע לתלמידים לכתוב שאלות באתרי שו"ת. להלן כמה קישורים לאתרי שו"ת:
-
שו"ת באתר מורשת: http://www.moreshet.co.il/web/shut/shut.asp
-
שו"ת אתר יסודות www.yesodot.org.il
-
"שאל את הרב" אתר כיפה: http://www.moreshet.co.il/web/shut/shut.asp
-
מהם ההבדלים בין תקופת התורה לבין ימינו לפי החזון אי"ש?
-
מדוע הוא מתנגד להרחקת החילונים?
שיעור שלישי - הסובלנות מונעת עריצות
-
"מי בעד מדינת הלכה?"
-
מה המשמעות המעשית של מדינת הלכה?
-
האם ידוע לכם אילו מדינות בעולם מתפקדות כיום כמדינות הלכה ומה זה אומר?
-
מי בעד מדינת הלכה? מהי המשמעות המעשית שלה?
-
מצאו בעיתונות האלקטרונית והכתובה כתבות על: חקיקה דתית במדינת ישראל, מדינת הלכה במדינת ישראל, הפרדת דת ומדינה במדינת ישראל. הכינו את הכתבות להצגה בכיתה.
אונור אינה אוהבת להיות שונה. היא מתאמצת בכל כוחה להשתלב בין הילדים האחרים בבית הספר החדש שלה, אבל רק כשהיא מתחברת עם בן כיתתה הליקס היא מתחילה לגלות באמת את הסודות הנוראיים הרוחשים מתחת לפני השטח. אונור והוריה חיים בעולם עתידי. העולם המוזר נשלט בידי תאגיד ענקי שבראשו עומדת אֵם אדמה מסתורית. זהו עולם שאין בו לא עצב ולא אלימות, עולם שבו לכל משפחה מותר להוליד רק ילד אחד, עולם שבו השמים תמיד כחולים וכמעט אף פעם לא יורד בו גשם. בעולם הזה כל המשפחות נשמעות לנהלים ולפקודות – חוץ ממשפחתה של אונור. הוריה מתעלמים משעת העוצר, הם מפרים את כללי הבטיחות, ונורא מכל: אמה יולדת ילד נוסף, בניגוד לחוק. אונור מנסה להחזיר את הוריה למוטב, אך אז מאיימת שרשרת של אירועים מחרידים למוטט את עולמה, וחושפת בפניה את הצד האחר של האי.
זהו סיפורו של ג`ונס, נער החי בעולם אידיאלי לכאורה: עולם שאין בו עימותים, עוני, אבטלה, גירושים, אי צדק או חוסר שוויון. עולם שאין בו מרד נעורים, ושבו לערכי המשפחה נודעת חשיבות מרכזית. מדי שנה, בדצמבר, מתקיים טקס שנתי שבו על בני השתים עשרה לקבל מטלה שמטילה עליהם ועדת הקשישים. ג`ונס נבחר למלא תפקיד מיוחד במינו. בחירתו מפגישה אותו עם איש חסר שם - האיש שהוא פונה אליו רק בתואר "המעניק". במפגשים עמו מתחיל ג`ונס לגלות את הסודות האפלים הרוחשים מתחת לשלמות השבירה של עולמו.
סיפור המסופר בלשון מטעה בפשטותה, של נער החווה חוויות יוצאות דופן ומקבל עליו להגשים את הבלתי אפשרי. הסיפור מעמיד בסימן שאלה את כל הערכים הנראים לנו מובנים מאליהם ובוחן מחדש את אמונותינו העמוקות ביותר.
ועדה ציבורית קבעה היום בדו"ח שהגישה לשר התחבורה כי קווי המהדרין אינם חוקיים. הטענות נגד 'קווי מהדרין' היו: "קווי המהדרין מפלים נשים, מכריחים אותן לשבת מאחורה ונותנים לגיטימציה לגברים לפגוע בהן ולהשפיל אותן! כשאדם עולה לאוטובוס ציבורי, הוא שווה זכויות לכל אחד אחר ללא הבדל דת, גזע ומין. לצערנו 'קווי מהדרין' הם לא תמימים, למה הנשים נדחקות אחורנית?" מנגד טוענים אנשי "טוהר המחנה": "אנחנו לא מכריחים אף אחד לעלות על האוטובוסים שלנו. לכל מי שלא רוצה לשבת בנפרד יש קווים אחרים שיסיעו אותו לאותו מקום. הציבור שלנו מקפיד על הפרדה בין נשים לגברים ולכן עלתה הבקשה ואגד הסכים לכך. זכותנו לחיות לפי אמונתנו. היו סובלניים גם כלפינו ולא רק כלפי הערבים."
-
מדוע הוועדה טוענת שקווי המהדרין אינם חוקיים?
-
מה טוענים אנשי 'טוהר המחנה'?
-
מה דעתכם? האם זכותו של האלוף נווה לחיות בשקט בביתו, או שלפעילים זכות להפגין מול ביתו כפי שעשו?
האלוף בצה"ל יאיר נווה גר בשכונה דתית. במשך חודש שלם – בלילות, בימים ובשבתות – הפגינו מול ביתו פעילי ימין כיוון שהיה שותף לפינוי עמונה. האלוף נווה ובני משפחתו סבלו מאוד.
הרב עובדיה יוסף תמך בהסכם השלום בשנת 1994. הרב פליקס מאלון מורה ישב מול ביתו והפגין. הרב עובדיה טען כי ההפגנה מצערת מאוד את אשתו החולה. הרב פליקס המשיך להפגין ותלמידי הרב עובדיה יצאו אליו והיכו אותו מכות נמרצות וכן שרפו את רכבו.
בניסיון של פינוי חוות גלעד בשומרון ניקבו נערים את הצמיגים של רכבי המשטרה והרסו בולדוזר על ידי כך ששפכו כמויות גדולות של סוכר למנוע. כמו כן השליכו הנערים אבנים על המפנים.
המלצה למורים – הוסיפו אירועים אקטואליים דומים.
פעילות לעמ' 20 מוסף לחוברת
-
ספרו על המהפכה הצרפתית בקצרה.
-
קראו בכיתה קטע על האלימות של המהפכה, או עבדו קטע להקראה מתוך הספר "בין שתי ערים" של צ'רלס דיקנס. להביא קטע
הכיתה תתחלק לקבוצות לימוד בנות ארבעה משתתפים. כל קבוצה תנסה להכריע בדילמות (סביב המהפכה הצרפתית):
-
אתם מנהיגים של המהפכה הצרפתית, והמהפכה חשובה לכם ביותר. קיבלתם הודעה שהאצילים ובראשם המלך מתכננים להשתלט מחדש על צרפת. מה תעשו?
-
אתם אזרחים פשוטים. אתם עוברים באקראי בסמוך לכנס של אצילים המתכננים להחזיר את המלך לכסאו. אתם יודעים שאם תדווחו עליהם הם יוצאו להורג; אם לא תדווחו יתכן שהמהפכה תיכשל. מה תעשו?
-
בין יישוב בשומרון לבין היישוב הערבי הסמוך שוררים יחסי ידידות. קבוצה של אנשי שמאל מגיעה ומסיתה את שכניכם הערבים כנגדכם, מדרבנת אותם למסוק זיתים השייכים להם[כך? או שמא: לכם?] והנמצאים במרכז היישוב שלכם. מה תעשו אם אתם: ראש המועצה? ערבי? יהודי? נער גבעות?
-
בישוב היהודי "עיר דוד" בשכונת הסילוואן שוררים יחסי ידידות בין הערבים ליהודים. לאחרונה מגיעים למקום אנרכיסטים ופעילי שמאל, ומשדלים ערבים להתנגד לשכניהם היהודים וליזום פעולות עוינות כלפיהם. כיצד יש לפעול כדי לעצור את התופעה?
מקורות לימוד להעשרה מוסף לחוברת
הנצי"ב מוולוז'ין[1] בפירושו על התורה מסביר מה החטא של בוני מגדל בבל. כזכור, הבונים רצו לבנות מגדל שראשו בשמים ולעשות להם שֵם. עונשם היה שהקב"ה בלל את שפתם ופיזר אותם בעולם.
מקריאת הפסוקים לא ברור מה בדיוק היה חטאם ומה הרעיון שבעונש. הנצי"ב מסביר שבוני המגדל ניסו ליצור חברה בעלת דעה אחת ויחידה, שבה כולם יחשבו, ידברו ויתנהגו באופן אחיד. אולם, כיוון שבמציאות אנשים שונים זה מזה וקשה לגרום לכולם להתנהג באופן אחיד, הם בנו את המגדל בתור מגדל פיקוח שנועד לשמור שכולם אכן ימלאו את הוראות השלטון ולא יחרגו מהן. משמעות הדבר שקולה בדיוק למתרחש במדינות רודניות שבהן השלטון מקים משטרה חזקה שתעקוב אחרי האזרחים ותבדוק שאינם סוטים כהוא זה מדרישות השלטון, ורע ומר גורלו של מי שנתפס עובר על כך (כולל מאסר, עינויים והוצאה להורג). זו, לדעת הנצי"ב, הסכנה הגדולה במגדל בבל. לכן, כעונש של 'מידה כנגד מידה', בילבל הקב"ה את שפתם האחידה של הבונים, כדי למנוע אפשרות לקיבוע מחשבה אחת ויחידה.
הנצי"ב מזהיר כי אחידות - גם אם תחילתה בהסכמה - תוביל לבסוף לאלימות ולשפיכות דמים. הקב"ה מפזר את בני האדם כדי לאפשר ולטפח את השונות.
חישבו: לאור דברי הנצי"ב, האם היהדות תומכת בשלטון המנסה לכפות את דעותיו?
דגש לימודי: נשים לב כי הנצי"ב קושר בין הכפייה וההענשה לבין משהו אחר, שנראה במבט ראשון תמים יותר – ניסיון לעודד וליצור מחשבה אחידה, תפיסה אחת מוסכמת על כולם. אולם הנצי"ב מדגיש שאחידות מסוג זה היא השורש של הכפייה והפגיעה במי שחושב אחרת...
בראשית פרק יא
(א) וַיְהִי כָל הָאָרֶץ שָׂפָה אֶחָת וּדְבָרִים אֲחָדִים: (ב) וַיְהִי בְּנָסְעָם מִקֶּדֶם וַיִּמְצְאוּ בִקְעָה בְּאֶרֶץ שִׁנְעָר וַיֵּשְׁבוּ שָׁם: (ג) וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ הָבָה נִלְבְּנָה לְבֵנִים וְנִשְׂרְפָה לִשְׂרֵפָה וַתְּהִי לָהֶם הַלְּבֵנָה לְאָבֶן וְהַחֵמָר הָיָה לָהֶם לַחֹמֶר: (ד) וַיֹּאמְרוּ הָבָה נִבְנֶה לָּנוּ עִיר וּמִגְדָּל וְרֹאשׁוֹ בַשָּׁמַיִם וְנַעֲשֶׂה לָּנוּ שֵׁם פֶּן נָפוּץ עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ: (ה) וַיֵּרֶד ה' לִרְאֹת אֶת הָעִיר וְאֶת הַמִּגְדָּל אֲשֶׁר בָּנוּ בְּנֵי הָאָדָם: (ו) וַיֹּאמֶר ה' הֵן עַם אֶחָד וְשָׂפָה אַחַת לְכֻלָּם וְזֶה הַחִלָּם לַעֲשׂוֹת וְעַתָּה לֹא יִבָּצֵר מֵהֶם כֹּל אֲשֶׁר יָזְמוּ לַעֲשׂוֹת: (ז) הָבָה נֵרְדָה וְנָבְלָה שָׁם שְׂפָתָם אֲשֶׁר לֹא יִשְׁמְעוּ אִישׁ שְׂפַת רֵעֵהוּ: (ח) וַיָּפֶץ ה' אֹתָם מִשָּׁם עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ וַיַּחְדְּלוּ לִבְנֹת הָעִיר: (ט) עַל כֵּן קָרָא שְׁמָהּ בָּבֶל כִּי שָׁם בָּלַל ה' שְׂפַת כָּל הָאָרֶץ וּמִשָּׁם הֱפִיצָם ה' עַל פְּנֵי כָּל הָאָרֶץ:
פירוש ה ע מ ק ד ב ר לנצי"ב - בראשית י"א
(ד) וראשו בשמים - זה ודאי לא יעלה על הדעת שיהיה עיר אחת לכל העולם אלא כסבורים שיהיו כל הערים סמוכות וטפלות לאותו העיר שבה המגדל ויהיה המגדל לצפות ממנו למרחוק אחר כל הישוב שלהם שלא יהיו נפרדים בארץ אחרת. על כן נצרך שיהיה ראשו בשמים:
ונעשה לנו שם - אנשים משגיחים וממונים על הדבר ויהיו שרי צבא להעניש את העובר... וכל זה היה לחשש פן נפוץ על פני כל הארץ. אמנם יש להבין מה חששו אם יצאו כמה לארץ אחרת. ומובן שזה היה שייך לדברים אחדים שהיה ביניהם ובאשר אין דעות בני אדם שווים חששו שלא יצאו בני אדם מדעה זו [להוסיף:ו?]יהיו במחשבה אחרת על כן היו משגיחים שלא יצא איש מישוב שלהם. ומי שסר מדברים אחדים שביניהם היה משפטו לשריפה כאשר עשו לאברהם אבינו. נמצא היו דברים אחדים שביניהם לרועץ שהחליטו להרוג את מי שלא יחשוב כדעתם.
ועתה לא יבצר מהם כל אשר יזמו לעשות - אם יגמרו המגדל יבואו למחשבה שניה למנוע בעל כורחם הנבדל ממחשבתם זו. וזהו דבר רצח ושוד המשחית את הישוב לגמרי ולזה לא מועיל מה שכעת המה מתאחדים בדעה.
להרחבה ולהעמקה: קטע מתוך ביוגרפיה על היטלר, המתאר כיצד חיסל היטלר את יריביו הפוליטיים ואת מי שחלקו על דרכו במפלגה מיד עם עלייתו לשלטון. להביא קטע
שיעור רביעי - סובלנות מתוך ערכי ההדדיות והחירות
ניתן לוותר על העברת השיעור הזה ובמקומו להעביר שיעור-מצגת באחד משני הנושאים:
תקשורת בחברה דמוקרטית (לינק), חוק העישון וזכויות האדם (לינק)
העשרה לעמוד 21 – מקורות לימוד מוסף לחוברת
עקרון הסובלנות, כתנאי לשלמות החברה, נוגע גם לנקודה נוספת: הדדיות. אנו יודעים כי גם אם כיום בכוחנו להתנכל לחולק עלינו ולהצר את צעדיו, ייתכן מצב בעתיד שבו יחסי הכוחות יתהפכו ואנו נמצא את עצמנו בעמדת החלש. לכן, עלינו לנהוג כלפי עמדתו של הזולת כפי שאנו רוצים שינהגו כלפי עמדתנו. השלטת נורמות כוחניות וחסרות סובלנות בחברה, סופה שתחזור כבומרנג כלפי מי שהנהיג את הנורמות הללו. הבנה זו חשובה גם בדמוקרטיה, בה יחסי הכוחות משתנים מפעם לפעם, והמפלגה הנמצאת במשך תקופה מסוימת בשלטון יודעת כי היא עשויה למצוא את עצמה בעתיד בעמדת המיעוט, ולכן מן הראוי שתפעל בצורה הוגנת כדי שבעתיד יפעלו בצורה הוגנת גם כלפיה.
לרעיון מעין זה כיוון התנא באבות:
אבות, פרק ב משנה ו
אף הוא [רבן גמליאל בנו של רבי יהודה הנשיא] ראה גולגולת אחת שצפה על פני המים. אמר לה 'על דאטפת אטפוך וסוף מטיפיך יטופון'.
[פירוש: התנא ראה ראש שנערף מאדם שנרצח צף על המים, ופנה אל המת כביכול ואמר לו: אתה הרגת אנשים והשלכת לנהר את גופתם, וגמולך הוא שגם אותך רצחו וראשך צף בנהר. וסופם של אלה שערפו אותך – שייערפו גם הם.]
כלומר, יש כאן מידה כנגד מידה.
אפשר להבין זאת כעונש א-להי, אבל אפשר להבין זאת גם באופן ריאלי-ארצי כפי שמפרש הרמב"ם בפירוש המשנה:[2] מי שרוצח מלמד לאחרים את סוג ההתנהגות הזה וסופו שהם ישתמשו בו נגדו.
הביאו דוגמאות מההיסטוריה או מהסביבה שלכם לרעיון זה.
פעילות לעמוד 23 מוסף לחוברת
טעם נוסף לחשיבות הסובלנות טמון בהיותו של האדם יצור חושב, תבוני.
נימוק נוסף לסובלנות קשור לערך החירות. לפי נימוק זה, הטענה היא שאפשר אולי לכפות על אדם לעשות מעשים מסוימים, אולם אי אפשר לכפות עליו לחשוב או להאמין במשהו. הדרך היחידה להגיע להבנה או לאמונה היא באמצעות תהליך שהאדם עובר. כיבוד חירותו של האדם פירושו גם ההכרה שיש לו בחירה חופשית, ושעליו להגיע בעצמו לגיבוש אמונותיו ודעותיו.
הצעה להרחבת הפעילות מוסף לחוברת
סרטים מומלצים לשיעור:
-
"מכרכור לסינגפור"
-
"משפט הקופים"
-
קטע מתוך תכנית התחקירים 360 לינק
-
קטע מתוך תכנית התחקירים 360 לינק
-
העשרה ביוגרפית על ברונו, מופיע בעמוד 23
ג'ורדנו ברונו (Giordano Bruno) (1548-1600) היה מדען, פילוסוף ואסטרונום איטלקי בתקופת הרנסאנס. ברונו הציג תיאוריה אסטרונומית שסתרה את אמונת הכנסייה הקתולית ושהביאה להוצאתו להורג. הוא נחשב על ידי רבים כ"מַרְטִיר" הראשון למען המדע, דהיינו, כאדם הראשון אשר הקריב את חייו לשם חופש המדע [מתוך 'ויקיפדיה'].
-
מדוע הכנסייה הוציאה את ברונו להורג?
-
האם הכנסייה השיגה את מטרתה?
הפעלה לעמ' 24 מוסף לחוברת
ביישוב שלכם יש סניף בני עקיבא, ואתם בוועד ההורים. ישנם כמה הורים צעירים המבקשים להקים ביישוב סניף של תנועת "אריאל". מה דעתכם? מה תעשו?
ביישובים שלכם ישנה אולפנא אזורית המקבלת את כל הבנות. קבוצת הורים רוצה להקים אולפנא פרטית שתקבל רק בנות ברמה דתית גבוהה ועם ציונים של 70 ומעלה. אתם משפחה דתית מאוד, והילדות שלכם מוכשרות מאוד. מה תעשו?
הקניה מוסף לחוברת עמוד 26
ג'ון לוק[3] (John Locke), מההוגים החשובים של הדמוקרטיה המודרנית, עסק בקשר שבין סובלנות וחירות. בספרו "אגרת על הסובלנות", הוא עוסק בנושא של סובלנות דתית ומסביר מדוע הכפייה כנגד אמונה דתית מסוימת אינה ראויה. עיקר דבריו הוא שאמונה היא שכנוע פנימי ואי אפשר לכפותה, מה גם שאם מדובר באמונה, הרי האדם עומד בפני הא-ל, וכיצד אפשר לרמות את הא-ל? נימוק זה נכנס לרבדים עמוקים יותר מהנימוקים הקודמים. בעוד שהנימוקים הקודמים עסקו בשלמות החברה, בצורך לחיות בשלום ולהימנע ממחלוקות, הרי נימוק זה נוגע לאמת הפנימית שבנפש.
ג'ון לוק[4], אגרת על הסובלנות, עמ' 42
הא-ל לא ייפה את כוחו של הממשל לדאוג לנפשות. גם לא נראה שהא-ל העניק לאנשים סמכות כלשהי לאלץ אחרים שיקבלו עליהם את דתם. גם בני אדם לא ייפו כך את כוח הממשל, שהרי אין אדם היכול להניח במידה כזאת את הדאגה לגאולת נפשו שיוכל לקבל עליו באילוץ אמונה או פולחן שקבע מישהו אחר, בין אם שליט ובין אם נתין. הרי אין אדם מסוגל, ואפילו רצה בכך, להאמין משום שזולתו מאלץ אותו להאמין; והלא באמונה צפונים כוחה ותועלתה של דת אמת, דת הנושאת גאולה. שהרי אם אתה אומר שאתה מאמין במשהו, אם אתה מגלה את אמונתך בפולחן חיצוני, ובה בעת אינך משוכנע בלבבך שהדברים אמיתיים ורצויים בעיני א-להים, אינך מקדם כלל את גאולתך, אלא להפך – מכשיל אותה, שהרי בכך אתה מוסיף לחטאים הרבים שהדת נועדה לטהר אותך מהם את חטא הצביעות ביחס לעצם הדת, ואת הזלזול בא-לוהות שאתה מגלה שעה שאתה עובד לא-ל עליון באופן שידוע לך כי אינו רצוי לו. שנית, הדאגה לנפשות אינה יכולה להיות מעניינו של הממשל האזרחי, שהרי כל כוחו של זה צפון ביכולתו לאלץ, ואילו דת אמת, דת הנושאת גאולה, הריהי מבוססת על השכנוע הפנימי של הנפש, ובלעדיו אין לדבר ערך כלשהו לפני א-להים. והלא זה טבע השכל האנושי: שהוא אינו נכנע לאלימות חיצונית. כי יגזלו נכסיו של אדם, כי יושלך לכלא וכי יענו את גופו, כל זה יהיה לשווא אם בעינויים אלה אתה מבקש לשנות את הבנתו הפנימית את הדברים. אך מה שהוא עיקרו של דבר, ומה שהעניין כולו מוגדר בהחלט, הרי זו העובדה שאפילו נכונה דעתו של הממשל בענייני דת, עדיין לא יהיה בכך כדי להביא לי גאולה כל עוד אינני משוכנע בתוככי נפשי בצִדקת הדעה ואמת הדרך. שום דרך שאלך בה, והיא נוגדת את מצפוני, לא תביא אותי עד מושביהם של המבורכים. יכולני להתעשר תוך עיסוק באומנות שאני סולד ממנה, יכולני להבריא תוך שימוש בתרופה שבכוחה אני מפקפק, ואולם באמצעותה של דת שבה אני מטיל ספק, ובעבודת א-להים שאני נרתע מפניה, בשום פנים לא אוכל להיגאל. לשווא יסגל לו זה שאינו מאמין את המנהגים החיצוניים של האמונה. כדי למצוא חן בעיני הא-ל, הוא צריך לאמונת אמת ולכנות פנימית.
היוצא מזה שהדמוקרטיה טוענת כי אי אפשר לכפות על אדם דעות וכי יש לכבד את חירותו. מה עמדת היהדות בעניין זה? האם היהדות תומכת בכפייה של דעות ומחשבות? בהקשר זה מעניינים דבריו של הרב שאול ישראלי, אחד מגדולי הפוסקים בדור הקודם.
הרב ישראלי[5] כותב שכפייה של המצוות אפשרית כאשר מדובר באדם שבאופן עקרוני הוא דתי ומאמין, אלא שאינו מקיים מצווה מסוימת מסיבה כלשהי. במקרה כזה ההלכה מאפשרת לכפות עליו את קיום המצווה. ואולם כאשר מדובר ביהודים חילונים הכופרים בכלל במחויבותם לקיים מצוות, אזי מה תועיל הכפייה? הרי עדיין לא יעשו את מעשיהם מתוך אמונה ורצון, ומה תועלת יש בכך?
הרב שאול ישראלי[6], עמוד הימיני, עמ' קא-קב
כל דין כפיה אינו שייך אלא במי שרוצה לעשות כל המצוות ולהתרחק מן העבירות. אבל בכגון הללו בדורנו [כלומר החילונים בזמננו], שאי עשיית המצוות נובעת [אצלם] מתוך חוסר אמונה בתורה ומצוות... לא שייך בהם הדין שיש על בית דין לכופם בהכאה וכיוצא בזה... הללו שאינם מכירים בערך המחייב של המצוות הרי גם אם תגבר ידינו עליהם על ידי ההכאה לא ישתכנעו באמיתת המצוות ולא יסכימו להם מרצון. ממילא כל המטרה שבכפיה על המצוות לא תושג על ידי הכפיה.
[1] בפירושו לסיפור מגדל בבל, בראשית פרק יא. כאן מובאת תמצית דבריו. בהמשך יופיע המקור עצמו למורים המעוניינים בכך.
[2] פירושהמשנהלרמב"םעלמסכתאבותפרקבהלכהו: 'אתה נהרגת – בעבור שהרגת זולתך, ואשר הרגך עתיד ליהרג. ...הכוונה בזה המאמר שפעולות הרעות, ישובו בראש עושיהם. ואמרו חכמים במדה שאדם מודד בה מודדין לו... וזה דבר הנראה לעין, בכל עת ובכל זמן ובכל מקום, שכל מי שיעשה רע ויחדש מיני החמס ופחיתויות – שהוא עצמו יוזק מן הרעות ההם בעצמם אשר חידש, לפי שהוא ילמד פעולה שתיעשה לו ולזולתו... מפני שהוא למד מלאכה שתעשה נזק לו ולזולתו, וכן כל המלמד מעלה שמחדש פועל טוב מן הטובות יגיעהו תועלת בפועל ההוא מפני שהוא מלמד דבר שיעשה טוב לו ולזולתו.
[3] כאן מובאת תמצית דבריו. בהמשך יובא המקור עצמו למורים המעוניינים בכך.
[4] ג'ון לוק, 1632-1704. פילוסוף אנגלי, מגדולי הפילוסופים בעידן המודרני. נחשב לאבי הליברליזם והמשטר הדמוקרטי בעת החדשה.
[5] כאן מובאת תמצית דבריו. בהמשך מובא המקור עצמו למורים המעוניינים בכך.
[6] הרב שאול ישראלי שימש כרב הראשון של כפר הרא"ה, היה חבר מועצת הרבנות הראשית, דיין בבית הדין הגדול ומראשי ישיבת מרכז הרב. עסק רבות בשאלות הקשורות לארץ ישראל ולמדינת ישראל והיה ממעצבי דרכה של הציונות הדתית.