למה צריך מוסף לתכנית העמקה באזרחות?

בשנת הלימודים תשע"א נלמדה תכנית העמקה של יסודות לראשונה באולפנות, בישיבות ובתיכונים. בעקבות הלמידה, ערכנו עבורכם מוסף חדש לחוברת ובו תיקונים וכן מתודות חדשות ללימוד בכיתה.
 
לנגד עינינו עמדו שלושה עקרונות:
 
1. להוסיף הפעלות חווייתיות לתלמידים
2. לקשר את הדברים לאירועים אקטואליים מתחדשים
3. לחדד קונפליקטים בין דת ומדינה
 
אילו חידושים תמצאו במוסף?
  •  פעילויות חדשות –הרחבה שאינה מופיעה בחוברת
  • מקורות להעשרה – תוספת למעוניינים, לימוד מקורות המבטאים ערך או רעיון דמוקרטי
  • אקטואליה – הבאת אירועים אקטואליים מתחדשים עם מושגים ודגשים לדיון
  • סרטים מומלצים
  • ספרי קריאה מומלצים
  • מצגות לנושאים: מחאה | חוק העישון החדש | תקשורת בחברה דמוקרטית
 
מוסף לפרק א' - סובלנות
מוסף לפרק ב' - זכויות האדם
מוסף לפרק ג' - רוב ומיעוט בחברה וגבולות המחאה
 
כללי זהב לראשית לימוד האזרחות | מאת חנה לב
 
אזרחות היא מקצוע שמטרת-העל שלו היא הקניית ערכים. הידע משמש אותנו כדי להדגים באמצעותו את ערכי הדמוקרטיה. הקניית ערכים היא, במילים אחרות, חינוך.
הרכבת הציון באופן חדשני:
כאשר מחנכים נשאלת השאלה: מה מקומו של הציון?
לדעתי, הציון (לפחות בכיתה ט' שבה עול הבגרות אינו עומד בפתח) אין מטרתו להעריך ידע, כי איך ניתן להעריך את ההפנמה של לימוד הערכים שהמורה רצה להקנות בשיעור? ואם התלמיד יודע על פה את כל זכויות האדם, אך בדעותיו ובערכיו הוא מוכן לרמוס אותם בלי הנד עפעף, איזה ציון ניתן לו?
הציון בתכנית כזו צריך להיות גורם מניע ומעצב למידה.
הציון מעריך את המאמץ ואת ההשתדלות, את הדרך, ולא את 'פליטת' החומר.
לפיכך הציון יורכב מהרבה מטלות קטנות המתאספות לאורך המחצית. לסך הכל ,יש להכניס בסוף גם מבחן, כדי להניע את התלמידים לחזרה וסיכום, אך ערך המבחן לא יעלה על 10% מהציון.
הציון הסופי מורכב מהערכות על אוסף של מטלות קטנות שיינתנו במהלך הלימוד:
  • הערכה על דיונים בקבוצות, ועל כתיבת מסקנות אל קבוצת המליאה. ניתן גם לתת ציון לקבוצה או לזוג לומדים (הכנה למטלת הביצוע).
  • הערכה על קישורים והבאת כתבות מתחום האקטואליה על ידי התלמידים
  • הערכה על מטלות צפייה בסרטים רלוונטיים
  • הערכה על עריכת ראיון עם הורה או עם שכן בנושא הנלמד
  • אין להסס להעניק ציון גבוה אם הייתה השקעה ראויה. אם יש זלזול בהגשה כמובן יש להוריד.
אני ממליצה מאוד לשבת עם הכיתה בשיעור הראשון ולהגיע עם התלמידים להסכמה על מבנה הציון (יש להבטיח שהמטלות לא יכבידו). בכך יוצרים נכונות לשיתוף פעולה במטלות הכיתה, ושיעור זה עצמו גם מהווה מודל לאופן פעולתה של השיטה הדמוקרטית.
[אזהרה: שיעור זה אינו קל להנחיה, כיוון שיש ויכוחים רבים בכיתה בין אלה המעדיפים 'מבחן וגמרנו' לבין אלה שניפתח להם אופציה חדשה[/המעדיפים לפתוח אופציות אחרות]. אם קשה לך לכוון תלמידים למטרותיך, אל תשאל אותם להעדפותיהם אלא קבע בעצמך את אופן ההערכה, אך הסבר להם כיצד אתה מרכיב את הציון השנה.]
בונוסים: ספרים וסרטים שאין למורה זמן להתייחס אליהם בכיתה, אך הם מהווים הרחבת דעת. המלץ לקרוא והצע בונוס לכל מי שיקרא. לא לחייב אלא רק לאפשר, כי יש תלמידים שזה מעל כוחותיהם.
חובות צריכות להיות קטנות ואפשריות לכולם.
 
לימוד חוויתי והפנמתי בשיעור:
כדי שתלמיד יפנים ערכים, הוא חייב לעבור תהליך של חויה אישית, בחירה בערך הנכון בעיניו.
בתחילה אפשר בנושא מרוחק מחייו, אך לאחר מכן הנושא צריך להיות רלוונטי לחייו.
הסימולציות צריכות להגיע לכל תלמיד באופן אישי לבחירה האישית שלו, לכן אני ממליצה על עבודה בזוגות או ברביעיות.
רצוי לבקש מהתלמידים להגיש את הכרעות בדילמות[?] למורה כעבודה.
 
צוות פיתוח:
 
כתיבה: שושי בקר, ד"ר זוהר מאור, יעל אלון
ייעוץ מדעי: ד"ר שלמה פישר
פיתוח מתודות: חנה לב מהמרכז ללמידה מובחר"ת אולפנת להב"ה
עריכת לשון: בת-ציון שלומי
רכזת פיתוח: יעל אלון
ניהול: שושי בקר

עוד בנושא