העם דורש צדק חברתי!

 
 
במוצש"ק הקרוב מצפים מארגני מחאת הדיור ל"הפגנת המיליון", אין לדעת כמה מפגינים אכן יגיעו, אך המחאה רשמה לעצמה כבר כמה השגים, בניהם אי העלאת המיסוי על הדלק, הענות לדרישות הרופאים ועוד. שר החינוך הורה לייחד מערך שיעור בנושא המחאה עם פתיחת שנת הלימודים תשע"ב. לפניכם מצגת "מחאות בישראל" שמתארת מקרים היסטוריים ועכשוויים של מחאות, שימו לב להפעלה שבה - התלמידים  יתבקשו להכריע בכל מקרה האם המחאה היא לגיטימית או שמא חצתה את גבול הלגיטימיות.
 
להורדת המצגת לחצו כאן
 
דבר נוסף, בקרב הציבור הדתי נחלקו הדעות האם להצטרף למחאה. נשמח לשמוע את דעותיכם כאן ב"תגובות" בתחתית העמוד. 
 
מבוא ורציונאל
מחאה היא כלי לגיטימי וחיוני במשטר דמוקרטי. מחאה אינה בהכרח סימפטית ונעימה.
בצרפת, למשל, חסמו נהגי משאיות צמתים חשובים בעקבות העלאת מחירי הדלק, וגרמו לפגיעה קשה בחופש התנועה; דוגמה רווחת יותר – שביתת עובדים גם היא מחאה לגיטימית, אף שהיא עשויה לפגוע באנשים כאשר אין מפנים זבל מהרחוב, משביתים בתי ספר וכו'. המחאה נועדה להפעיל לחץ, ומותר לה להפעיל לחץ בגבולות סבירים.
אולם עקרונות היסוד המבדילים בין מחאה לגיטימית לשאינה לגיטימית:
  • המחאה הלגיטימית מנסה להשפיע על השלטון לשנות את מדיניותו, אך אינה מנסה למנוע ממנו ליישם את מדיניותו. אם היא עושה כך היא הופכת למרי אזרחי.
  • המחאה הלגיטימית אינה פוגעת בחיי הזולת, לכן הטרור אינו דרך מחאה לגיטימית, למרות שיש הוגים קיצוניים הטוענים שהטרור מוצדק כאשר מדיניות השלטון אף היא פוגעת בנפש.
  • הפגיעה של המחאה הלגיטימית באיכות החיים היא מידתית. לכן צריך אישור של המשטרה להפגנות, כדי שהן לא יפגעו בסדר הציבורי יותר מדי.

עוד בנושא