מקורות לעיון בנושא מעמד האישה

· דעת הרב אברהם יצחק הכהן קוק (תרכ"ה1865- תרצ"ה1935)בנושא זכותן של נשים לבחור ולהיבחר לתפקידים ציבוריים:
 
תשובתו: "נתכבדתי בשאלתכם) שאלת תנועת המזרחי (לחוות את דעתי על דעת שאלת בחירת הנשים באספת נבחרי יהודי ארץ ישראל ,העומדת כעת על הפרק... והנה בדבר הדין אין לי מה להוסיף על דברי הרבנים שקדמוני בתורה בנביאים ובכתובים, בהלכה ובאגדה, הננו שומעים קול אחד, שחובת עבודת הצבור הקבועה מוטלת היא על הגברים שהאיש דרכו לכבוש ואין האשה דרכה לכבוש, ושתפקידים של משרה, של משפט ושל עדות, אינם שייכים לה,וכל כבודה היא פנימה וההשתדלות למנוע את תערובות המינים בקבוצים היא כחוט חורז במהלך התורה בכללה. וממילא ודאי שנגד הדין היא כל התחדשות של הנהגה ציבורית המביאה בהכרח לידי התערבות של המינים בהמון, בקבוצה ובמסבה אחת, במהלך החיים התדיריים של הכלל.
 
· לגבי ההתארגנות במדינות דמוקרטיות סביבנו לקידום זכות הבחירה לנשים טען הרב קוק:
 
"אם היה מצב המשפחה שלהם כל כך שלו ומכובד, כמו שהוא בישראל ע"פ הרוב, לא היו הנשים בעצמןולא אנשי המדע והמוסר והאדיאלים הגבוהים דורשים את מה שהם קוראים "זכויות" של בחירה לנשים, באותו הנוסח הרגיל, שהוא עלול לקלקל את שלוםהבית... ואשר מקלקול זה מוכרח לבא רקבון גדול באחרית לחיים המדיניים והלאומייםבכלל. אבל מתוך היאוש ומרירות הנפש, הבאים לרגלי מהלך הגסות של הגבריםבקלקול חיי המשפחה, חשבו להעזר ע"י איזה יפוי כח צבורי, לנסות בזה את הטבתמצבן ההרוס בבית פנימה... אנחנו לא ירדנו ולא נרד למעמד כזה, ולאנרצה לראות את אחיותינו במעמד ירוד כזה...". הרב קוק מדגיש בדבריו את המגבלות על שררת נשים ומציין את תפקידןהעיקרי כאימהות.
 
אלו הם חלק מדברים שכתב הרב קוק בתקופת הבחירות לאספת הנבחרים הראשונה שהתקיימה ב-1920. הוא התנגד נחרצות למתן זכות בחירה לנשים - לבחור ולהיבחר - ובכך תמך בעמדת החרדים, בניגוד לדעת רבים מחברי המזרחי (ציונים דתיים).
 
מבוסס על: אגרות הראיה, מכתב גלוי לועד הסתדרות ה'מזרחי' [1919]; ד, אגרת תתקפ , י–יא.
 
· דעת הרב בן-ציון מאיר חי עוּזיאל (תר"ם 1880  - תשי"ג 1953) בשאלת זכות הנשים לבחור ולהיבחר:
 
הרב עוזיאל מנה אחד לאחד את הנימוקים האפשריים לאיסור הנשים לבחור ולהיבחר ודחה אותם: א. אם יאמרו לפסול נשים מלבחור כיוון ש"נשים דעתן קלה", ניאלץ להוציא מכלל הבוחרים אנשים רבים קלי דעת, ולא לכך התכוונו הכתובים.
 
ב. אם משום פריצות נאסור על נשים לבחור, הרי לא נוכל לאפשר לנשים ללכת לחנויות ואפילו ללכת ברחוב עם אנשים, והרי אין בכך היגיון.
 
ג. אם משום שלום בית, הרב עוזיאל אינו חושש שהאווירה הטובה בבית תיפגע בשל אי-הסכמות בנושא הבחירות; ההיפך הוא הנכון.
 
אחרי כן פירט הרב עוזיאל את דבריו בעד מתן זכות בחירה לנשים.
 
לדעתו אין חובת ציות להנהגה ללא שותפות בבחירתה וכיוון שהנשים, בדרך ישר או בדרך אי-ישר (=באופן ישיר או עקיף), מקבלות עליהן מרותם של נבחרים אלה, ונשמעות להוראותיהם ולחוקיהם הציבוריים והלאומיים, הרי ש"איך אפשר לתפוס החבל בשני ראשיו: להטיל עליהן החובה המשמעתית של נבחרי העם ולשלול מהן זכות בחירתן"?!
לגבי זכותן של הנשים להיבחר לתפקידים ציבוריים: "ובזה אמנם מצאנו לכאורה איסור מפורש (ספרי דברים כ"ט ט"ז): "שום תשים, מת – מתמנה אחר תחתיו, מלך ולא מלכה". וממנו למד הרמב"ם: אין מעמידים אישה במלכות, שנאמר: עליך מלך, ולא מלכה. וכן כל משימות שבישראל אין ממנים בהם אלא איש ולא אישה, מכאן שאין ממנים פרנסה על הצבור... אבל בשאלתנו אין כאן מינוי אלא קבלה, שעל ידי הבחירות מכריע רוב הקהל את דעתו הסכמתו ואמונו לאותם הנבחרים, שהם יהיו באי כוחו לפקח על כל ענייניהם הציבוריים... ובנושא היפגעותה של הצניעות עקב בחירת נשים לתפקידים ציבוריים, אין חשש לפריצות: "הסברה נותנת לומר, דבכל כנסייה רצינית ושיחה מועילה אין בה משום פריצות וכל יום ויום האנשים נפגשים עם הנשים במשא ומתן מסחרי, ונושאים ונותנים, ובכל זאת אין שום פרץ ושום צווחה. ולא אמרו רבותינו 'אל תרבה שיחה עם האשה' (אבות, א, ה) אלא בשיחה בטלה שלא לצורך, ושיחה כזאת היא הגוררת עוון, אבל לא שיחה של ויכוח בעניינים חשובים וציבוריים. ואין הישיבה במחיצה וכפיפה אחת לשם עבודת הציבור, שהיא עבודת הקודש, מרגילה לעבירה ומביאה לידי קלות ראש" (שם, עמ' רלב). המסקנה ברורה אפוא: א. לאשה יש זכות גמורה בבחירות כדי שתיכנס בכלל החובה המשמעתית לנבחרים אשר יעמדו בראש העם.
ב. האשה יכולה גםלהיות נבחרת בהסכמת הציבור ותקנתו.
 
מבוסס על שו"ת פסקי עוזיאל בשאלות הזמן סימן כד.
 
· שיחות הרב צבי יהודה הכהן קוק:
 
בגמרא בבא קמא נמצאת הגדרה יסודית: הִשְׁוָה הכתוב אשה לאיש לכל דינין שבתורה. כל הטענות וכל הבלבולים נובעים מכך שתופסים את התורה בצורה מסולפת לאור מאמרים בודדים. יש לראות את התורה בתמימותה ובשלמותה ולא "דבר ה' צו לצו קו לקו", אלא תורת ה' תמימה. לפני הכל הודיעונו חז"ל כלל יסודי: שוויון! אלו מילים ברורות מאוד. הִשווה הכתוב אשה לאיש לכל הדינים שבתורה. הנקודה היסודית היא השוויון. זה האל"ף שבאל"ף.
 
רק אחרי זה קיימים כמה פרטים שבהם אין שוויון, אבל אין העניין מתחיל מן הפרטים. אין זה צודק ואמיתי להתחיל מאי-שוויון. הכלל הוא השוויון, שוויון בצלם א-להים שבאדם. "ויברא א-להים את האדם בצלמו, בצלם א-להים ברא אותו, זכר ונקבה ברא אותם". הזכר והנקבה שייכים שניהם לצלם א-להים שבאדם. יחד עם זה יש גוונים, אבל לא מתחילים מפירוד אלא משִוויוֹן – נפקא מינה יסודית בכל הגישה לנושא.
 
פסק הדין העקרוני של בית המשפט בארצות הברית שנבדל אינו שווה.

עוד בנושא