חנוכה וכ"ט בנובמבר - בין לאומיות לדמוקרטיה

חנוכה וכ"ט בנובמבר- בין לאומיות לדמוקרטיה

 

משמעות חג החנוכה היא חידוש העצמאות הפוליטית של עם ישראל כדברי הרמב"ם בהלכות חנוכה פרק א הלכה א: "עד שריחם עליהם א-לוהי אבותינו והושיעם מידם והצילם וגברו בני חשמונאי הכהנים הגדולים והרגום והושיעו ישראל מידם והעמידו מלך מן הכהנים וחזרה מלכות ישראל יתר על מאתיים שנה עד החורבן." משמעות זו מעלה שתי שאלות העומדות ביסוד ההתארגנות הפוליטית. הראשונה: האם, כפי שמקובל כיום, הישות המדינית שייכת ללאום מסוים, או אולי היא כוללת עמים ולשונות רבים? השאלה השנייה: איך מתנהלת המדינה? איך מתקבלות בה ההחלטות? האם באופן דמוקרטי או דיקטטורי?

כיום מדינות לאום הן הדפוס המקובל לישויות מדיניות, אך לא כך היה תמיד. עד לפני מאה שנה היו אימפריות רב-לאומיות נפוצות יותר. בארץ ישראל, למשל, שלטה האימפריה העות'מאנית. אימפריה זו כללה לשונות ועמים רבים: ערבים, תורכים, יוונים, בולגרים, אלבנים, בוסנים, כורדים, ארמנים וכו'. כן נכללו בה דתות רבות: מוסלמים מכל הזרמים, כנסיות נוצריות רבות,  וגם יהודים.

כך היה גם באימפריה הרומית, אשר טענה לשלטון עולמי וכללה בתוכה עמים רבים: גאלים, איטלקים, דוברי יוונית ולטינית, ספרדים ושבטים גרמאניים. היא גם כללה בני דתות שונות: יהודים, נוצרים, וכתות אליליות רבות.

באימפריות רב-לאומיות קיימת אליטה שלטונית הטוענת שהיא, ורק היא, מסוגלת לשלוט, ועל כן היא נהנית מזכויות מיוחדות. האליטה השלטונית היא בדרך כלל בעלת תרבות או דת ולשון מסוימים, ואולם לעתים קרובות היא כוללת אנשים ממוצאים שונים. קיסרים רומים באו מאיטליה, מיוון, מספרד, מצפון אפריקה ומפרובינקיות אחרות. דוגמא  נוספת ומפורסמת של אימפריה רב-לאומית היא האימפריה הפרסית של אחשוורוש, שכללה 127 מדינות, עמים ולשונות רבים (" כָּל-מְדִינוֹת הַמֶּלֶךְ - אֶל-מְדִינָה וּמְדִינָה כִּכְתָבָהּ, וְאֶל-עַם וָעָם כִּלְשׁוֹנוֹ "[1]).

לעומת המודל הזה, עם ישראל הציג דגם אחר, של קבוצה בעלת דת, לשון, תרבות, היסטוריה ואף מוצא משותפים, החותרת להקים מסגרת פוליטית עצמאית, ובאמצעותה לתת ביטוי לערכים דתיים וחברתיים.

אמנם האימפריה היוונית כללה לאומים רבים, אבל התקיימו בה כללים ברורים מאוד של שליטים ונשלטים ושל פולחן אלילי. כאשר עם ישראל ניסה להתנגד לכללים אלו הוא התנגש חזיתית עם האימפריה. כידוע, התוצאה הייתה לא רק שחרור הדת והפולחן היהודיים אלא אף השגת עצמאות מדינית ולאומית.

גם כ"ט בנובמבר מציין אירוע דומה של היווסדות מסגרת פוליטית-לאומית עצמאית. האסיפה הכללית של האו"ם הצביעה בעד הקמת מדינה יהודית לצד מדינה ערבית בשטח ארץ ישראל המנדטורית. על בסיס החלטה זו הכריז דוד בן גוריון על הקמת מדינה יהודית, היא מדינת-ישראל. הכרזת האו"ם היא ביטוי הן להכרה בעליונותו של רעיון מדינת הלאום על רעיון האימפריות העל-לאומיות, והן להכרה כי עם ישראל ראוי להיחשב לאום שכזה. לחנוכה ולכ"ט בנובמבר יש אפוא צד משמעותי משותף והוא חזרת המלכות לישראל והקמת מדינת לאום.

השאלה השנייה המצריכה עיון היא שאלת הייצוג. מדינת הלאום היא 'של' הלאום, אך כיצד הדבר  מתרחש בפועל? הלאום הוא מושג ערטילאי. האם כל חברי הלאום משתתפים בניהולו? מי מייצג  את הלאום וכיצד?

אין זה מקרה שהעת החדשה הייתה עדה לשתי מהפכות: הלאומית והדמוקרטית. זאת כיוון שאם המדינה היא של האומה, והאומה היא הריבון, נוצר צורך לגבש את דרכי הפעולה הלכה למעשה. אמנם היו הצעות, כגון זו של המהפכה הצרפתית (שייסדה את מדינת הלאום הצרפתית), שלקבוצה מיוחדת (אליטה מהפכנית) יש ידיעה מיוחדת של 'רצון העם', 'הרצון הכללי' או 'רוח האומה', אך הצעות אלו כשלו בדרך כלל ואף הובילו לקטסטרופה. היטלר ימ"ש היה אמור להיות התגלמותו של העם הגרמני ולכן הראוי לשלוט בגרמניה, והוא הוביל את  העם הגרמני ואת האנושות כולה (במיוחד את היהודים) לקטסטרופה רבתי. ניסיונות אלו כשלו אפוא, ותוצאותיהם היו גרועות בשל היעדר משוב ובקרה על השלטון. הכוח הבלתי המוגבל שהיה מנת חלקם של דיקטאטורים תרם לכישלון ולקטסטרופה.

כל אלה תרמו לתובנה ש'ריבונות האומה' היא גם 'שלטון העם', היינו, ההשתתפות הדמוקרטית של הציבור בבחירת מנהיגים ובקבלת החלטות. כלומר, האומה מפעילה את ריבונותה באמצעות ההשתתפות הפעילה של כל חבריה, ולא באמצעות אליטה "נאורה" היודעת מהו 'רצון העם' או המגלמת את 'רוח האומה'.

בנקודה זו כשלה המדינה החשמונאית. שמעון חשמונאי אמנם התמנה כנשיא על ידי העם. ואולם שני דורות לאחר מכן יהודה אריסטובולוס הראשון המליך את עצמו למלך. בנו, אלכסנדר ינאי,  שלל שיתוף של נציגי העם בשלטון, ומשל ביד רמה תוך התאכזרות למתנגדיו הרבים, התנהלות  שהובילה למלחמת אחים. מלחמת אחים זו נמשכה בין בניו והביאה לנפילת המדינה ביד הרומאים. מכאן אנו למדים שהיעדר הליכים דמוקרטיים החריב למעשה את הממלכה החשמונאית.

לעומת זאת, בתקופת המעבר שבין החלטת האו"ם בכ"ט בנובמבר 1947 לבין הכרזת המדינה בה' באייר תש"ח, שימשה 'מועצת העם' כפרלמנט של היישוב, והיא כללה מנעד רחב של מפלגות, מן הקומוניסטים ועד אגודת ישראל. מיד עם הכרזת העצמאות הוקמה ממשלה זמנית שהוחלפה בכנסת הראשונה ובממשלה הראשונה במרץ 1949 לאחר הבחירות הראשונות, בהן השתתפו כל אזרחי מדינת-ישראל. כלומר, מיד עם כינון מדינת הלאום היהודית נוסדו הסדרים דמוקרטיים אשר מימשו והשלימו את ריבונות האומה והעם.

למרות תנאי הפתיחה הקשים והסביבה העוינת, מדינת ישראל משגשגת מזה 62 שנה. אנו רואים אפוא שדמוקרטיה אינה מחלישה את מדינת הלאום, כפי שטוענים גורמים מסוימים, אלא דווקא תורמת לחוסנה.

 

 

 



[1]אסתר א:כ"ב.

עוד בנושא